אבל קודם
בעניין טָוָסוּת הלשון: "שתביני", "האמת ש...", ועוד משהו
ששכחתי עכשו. יותר מדי פעמים נתקלנו בהתבטאות בזו הלשון: הצנוניות התייקרו בשקל
למאה גרם, שתביני, איך זה יכול להיות, מה זה פה? שתביני, איזו מדינה נהיינו?
שתביני, זה פשוט לא יכול להיות".
אין הכוונה להברקה הנחמדה של הסלנג. הסלנג
מטרתו היא לקצר את הדיבור, אז במקום לומר אני לא מבין מה שאמרת אולי תסביר
עוד פעם, אומרים "שאני אבין". הצרה היא שיש רבים או רבות שהופכים את
ה"שתבין" לאחד ממשפחת המילים שאין בהן שום צורך במשפט ותוקעים אותן רק מפני
שאין מה להגיד או שחושבים שהשימוש בהן הופך אותך לחשוב יותר. לדוגמא:
"למעשה", "על ציר הזמן", "נכון לעכשו". מה היה קורה
לסיפור הצנוניות שהתייקרו אם לא היו מצרפים את ה"שתביני"? כלום. זה היה
משפט בעל משמעות זהה לחלוטין. אז בשביל מה "שתביני" השד יודע.
כנ"ל
"האמת ש". למשל: "הצנוניות התייקרו בשקל. האמת שזה בלתי נסבל והאמת
שחזרתי הביתה בלי צנוניות. למה "האמת ש" מה, האם כל הדיבורים קודם לכן
היו שקרים? לנו אין מושג.
אה, רגע, עכשו
נזכרנו בביטוי השלישי: "לא משנה". למשל, אתמול הלכתי לשוק לקנות ירקות
לסלט. לא משנה רק שהתברר לי שהצנוניות הן יותר ביוקר, לא משנה אז לא קניתי. טוב,
לא משנה, הסלט בערב היה בלי צנוניות. מדוע
משתמשים פה ב"לא משנה"? יש איזו מטרה ברורה וסופית שאליה מתייחסים ויש
לסלק הצידה כל מה שמפריע להוצאתה לאור? לא משנה מה? איזה שינוי שוללים פה ולשם מה?
טוב. לא משנה חוץ מטוָסוּת הלשון.
עכשו לעניין
השני. גורסי ההפרטה טוענים שכל איש ואשה חייבים להיות אחראים על גורלם הכלכלי
נקודה. די עם הפרזיטים האלה שהכלל משלם את הדיור שלהם, האוכל שלהם, החינוך של
ילדיהם והטיפול בזקניהם. שילמדו כולם מה זה א ח ר י ו ת על עצמם ועל חייהם.
למשל, יש ממשלה שכל האידיאולוגיה הכלכלית שלה היא הפרטה טוטאלית בכל תחום ותחום
וזה למען הגשמת האחריות הנ"ל
שהיא חשובה ביותר. אז הממשלה הזאת מכריזה על הפרטה
בכל דבר - בריאות, רווחה, חינוך ואפילו בטחון, ר"ל. טוב ויפה אבל יש בעיה: הקבלנים
והחברות הפרטיות נחשדים בכוונה להתעשר על חשבון השרותים שהם אמורים לתת. אז צריך
פיקוח עליהם. מי יפקח? על פי תורת ההפרטה חברות פרטיות. אז מוציאים מכרז וכל המגיש
הצעה זולה יותר – זוכה. אבל רגע, מי בדיוק יגיד למפקחים הפרטיים האלה על מה ואיך לפקח?
מוציאים מכרז לייעוץ בענייני פיקוח על ביצוע ההפרטה. זה גורר את הממשלה (קרי: עם
ישראל) לתלוּת מסוכנת ביועצים למיניהם. מה עושים? מוציאים מכרז מופרט לרגולטורים
שישגיחו על היועצים שיועצים למפקחים שמפקחים על המפריטים. אם כל תחומי האחריות
שבכל הרמות מוטלים על גיבורי החד-גדיא הזה, אז איזו אחריות נשארה בכלל לחברי הכנסת
ולשרי הממשלה? והתשובה:
א. כל המרבה לטוס במחלקת
עסקים, הרי זה משובח.
ב. החלצות אמיצה למלחמת חורמה
אחד בשני על מי שישרוד את הפריימריז ואת הבחירות הבאות. זה מזכיר לנו את עקרון
האחריות של תורת ההפרטה, אחריות נגד פרזיטים. יש מישהו שכל זה מזכיר לו משהו? איפה שהוא?
ביום שני בערב
הביאה אשתנו מהכלבו כל מיני דברים. פתחנו את אחת מהאריזות, זאת שנראתה לנו כמו
גבינה צהובה. חתכנו חתיכה וטעמנו. לא יכול להיות. האם הכלבו שלנו השתגע להביא הנה
גבינת פָּרְמָה ? אמנטל? או אולי חָאוּדָה? ולהכריח אותנו לשלם בשביל זה? למען
בטחון שאלנו את אשתנו מה מודפס על האריזה של הגבינה הצהובה הזאת, שהיא טעימה
להפליא, גבינה מארץ הגבינות הצהובות. אשתנו אמרה: גבינת הבית שבטח אבנר אלתרלוי
עשה. ואנחנו אומרים: כל הכבוד לגבינה
תוצרת יזרעאל שאין לה מה להתבייש בפני הגבינות הכי משובחות מחו"ל.
בבחירות האלה
אנחנו הצבענו "מרצ" מפני שכבר מזמן הם מביעים את עמדתנו הפוליטית בדיבור
ובמעשה. אנחנו כבר ששים ושתים שנים חברי מפאי בכל פרצופיה. אבל עכשו לפחות פעם אחת
בחיים (שמונים שנים) בא לנו להביע נמאסוּת מהתנהגותם האישית של כמה ממנהיגי
העבודה. זה התחיל מבן גוריון (זה שגירש את תנועות הנוער מבתי הספר), שפרש והקים את
"רפי". זה המשיך בשמעון פרס שהחרה החזיק אחרי מורו ורבו פעם
ל"רפי" ופעם ל"קדימה". וזה המשיך עם אמיר פרץ שהיה מנהיג
המפלגה אבל פרש לציפי לבני וזה ממשיך עם אורית נוקד ועינת וילף, שעבור שתיהן
הצבענו בפרימריז הקודמים ושתיהן רצו אחרי ברק, שגם הוא פרש מהעבודה. כל הפורשים
האלה נוכחו לדעת שלא יתנו להם יותר להיות מספר אחד ברשימה לכנסת, אז לא הזיז להם
דמוקרטיה פנים-מפלגתית והזיז להם רק הרצון להיות שר או ראש ממשלה עם איזו מפלגה
שלא תהיה.
אז אנחנו
הצבענו מרץ. יש, כמובן, מי שיאמר גם על המפלגה הזאת דברים לא נחמדים: איפה רן כהן?
איפה יוסי שריד? ואיפה ג'ומס? טוב. אז על זה כבר אמרו: הטוב שבמזוהמים מבין
המטונפים הוא יענקל המלוכלך.
את כל
הנ"ל כותב החמור המקורי, לא מישהו אחר.
בקלנועיות חמורית
אמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה