יום רביעי, 29 ביולי 2015

פרחים ותינוקות וציורים (108)

חגיגת הביכורים, השנה,  היתה בהחלט תאווה לעיניים.   אנחנו בעד החגיגות האלה, אפילו שיש משהו אבסורדי בכל העניין:   ממתי שאנחנו זוכרים משהו, אז ביכורים זה תמיד צנוניות וגזר ועגבניות ועגלים ותרנגולות ופרחים ותינוקות וזרים וטנא ורגליים חשופות  מתחת לשמלות מתנפנפות של רקדניות יפהפיות וכל זה.  מוצרי תעשייה, אפילו שזאת ההכנסה העיקרית שלנו, ושגם אנחנו, אישית,  טרחנו בהם, איזה שלוש-עשרה שנים, אז מוצרי תעשייה, לא משתלבים לנו עם ביכורים, אפילו אם תעשייה, היום, היא האימא של הביכורים.


למה זה?   מפני שכל הסיפור שלנו כאן, על הגבעה הזאת ובכל העמק הזה, מתחיל מזה שמה שחשוב באמת, זה היה להיות עַם שחוזר אל האדמה. עם שמוציא לחם מן האדמה.  עם, שעובד אדמתו ישבע לחם.  עם, שבמחרשתו, את כל אושרו ירש,  ושכך הוא רואה חיים טובים ולא חסר דבר.  ביכורים זה כשמלאו אסמינו בר  ויקבינו יין ובתינו הומים מתינוקות ובהמתנו פורה.  במה שנוגע לחגיגות ביכורים- אין מה לעשות וחבל על הזמן.

בחגיגה של השנה היה חידוש  שריתק, כמו אל מגנט, את העיניים שלנו, בתור במאים לשעבר.    הייתה שם ילדה-רקדנית, צנומה ובלונדינית,שרקדה עם הבנות של א'-ג'. הילדה הזאת פיזזה בדייקנות ובטבעיות ובכשרון שקשה לטעות בהם. אומרים לנו ששמה אלינה. אם לא נדמה לנו משהו אחר, אז נדמה לנו שהסבתא שלה היא רקדנית בלט מקצוענית מחבר העמים.   הגֶנים עוברים בסך.    גם פְּלִיֶיה וגם רֵלֶוֶוה.



גם למען השוויץ אבל גם למען התעודה:    בימי נועם ושוּבָה ונחת אלה, מוצגים ציורינו בשלוש תערוכות יחיד וגם בתערוכה קבוצתית -  הכל בבת-אחת.  19 עבודות מוצגות בגלריה העירונית של עפולה.   27 עבודות וגם רישומי הכנה, מוצגים בבית  "דורות בגלבוע".    17 עבודות מוצגות במבואה של בית החולים "העמק".  ציור אחד מוצג במשכן לאמנות בעין חרוד.  סה"כ 64.    אפשר לשבת על הטוסיק וליילל שנים בלי להגיע לתערוכה אחת.    פתאום, בגלל, אחת, שִילה דבור-כשדי ובגלל אחת יהודית פלד  ובגלל אחת מרים ורד  והכי חשוב בגלל אחד יניב שפירא , אז אנחנו פתאום נופלים על ארבעה מקומות שעושים לנו תערוכות יפהפיות.   זה טוב וזה שורף את המוח וגם מטשטש את הכיוונים של השמיים.  בגיל של כמעט שבעים, זה גם מרחיב את הלב.

החמור וקלנועיתו  מסמיקים בתודה על הכל  ולכל הנ"ל.  גם לא שוכחים, איך שהיינו(ונשארנו) סתם ילד ביישן ומכוער ולכוד ברגשי נחיתות נוראים, שהמורה שלו אמר לאימא שלו: "שילך ללמוד בביה"ס מקצועי,   הראש שלו לא מי יודע מה".

               בקלנועיות  חמורית
                     א  מ  ן  .



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה