באחד
האמשים (ע"ע אפרים קישון) הצליח להידחק לנו לתוך העיניים, ישר מהמרקע,
בחורצ'יק אחד. הוא נראה כבן שלושים, עם שיער כסוף ועיניים נוגות. הוא לא הפסיק
לייבב. דמעות נזלו לו על החולצה ועל
המיקרופון, שהיה נעוץ לו בדש.
הוא
דיבר ערבית. לקח לנו קצת זמן, לסוף
האייטֶם, בשביל לדעת מי זה. הסתבר
שהבחורצ'יק הוא מפקד הג'יהאד האיסלאמי בדמשק, זה שנתן את ההוראה לעשות את
הפיגוע-מתאבדים באוטובוס על יד כלא מגידו.
אנחנו לא זוכרים מאיפה זה שודר, אבל זה לא היה ישיר וכבר הדביקו לזה
כתוביות. אנחנו קלטנו משהו כזה:
"העולם
כולו נגדנו. רוצים להכריח אותנו, את הפלשתינים, לוותר על פיגועי ההתאבדות. אם נסכים, מה עוד יישאר לנו לעשות ? "
הסיכוי
שאי-פעם יקרא הבחורצ'יק הזה את עלון יזרעאל, הוא אחד לעשרה מיליארד. אם יתרחש נס
והוא כן יקרא, אז לנו יש פה הצעה רצינית, שבסופו של דבר היא גם די הוגנת, בקשר למה
שעוד נשאר לפלשתינים לעשות, וזה לא מעט:
א.
להפסיק
את האינתיפאדה. טוטאל. חבל על הזמן.
ב.
לצאת
לעשר שנים מנבכי הזמן. זה בשביל להתארגן
ורק לעבוד ורק ללמוד ורק להקים תשתית מודרנית, כלכלית וחברתית לכל עיר ולכל כפר
שעוד יש להם. האמריקאים והגרמנים והיפנים, ישלמו. אחר כך אפשר לחזור.
ג. בינתיים,
גם להתנחל ולאכלס כל ואדי וכל ג'בל ב"שטחי האוטונומיה" (מה שזה לא יהיה) ובעיקר סביב ההתנחלויות שלנו,
ולעשות להם את החיים נחמדים כמו למושב עומר על יד באר-שבע.
ד.
בינתיים,
כמו הרבה ערבים ישראלים (או בדואים ישראלים) צריכים הפלסטינים להתנחל
ב"חאפ" בכל חור שאפשר, גם בשטחי
הקו הירוק (מה שדי מצליח אם עושים את זה בשקט).
ה.
צריך
גם לחזור, בגדול, אל שוק העבודה הישראלי. לתפוש בחזרה את כל ענף הבניין, המסעדות,
המוסכים, הגינון, הניקיון ומה שנשאר,
בכלל, מהחקלאות הישראלית. זה תוך כדי
גירוש כל העובדים הזרים שתפשו לכם את מקומות העבודה ואת התחנה המרכזית הישנה עם
הבתי-זונות, קומפלט. לפני האינתיפאדה
הראשונה, זה כבר ממילא היה ככה. למה לא
עוד פעם?
ו.
תוך
כדי זה, להגדיל, מהר וזריז, את מספר הבוחרים הערביים לכנסת, בלי לדבר על פלסטין כל
היום וכל הלילה. בעיקר לא כל הלילה.
ז.
את
כל הנ"ל מוכרחים לעשות בלי לירות אף כדור ובלי להשליך אף אבן ואף בקבוק
מולוטוב. גם בלי אף מתאבד. זה בשביל שהיהודים לא יתרגזו וששום דבר לא יפריע להם
לראות את המונדיאלים ואת דודו טופז. מוכרחים
להתאפק עשר שנים, לפחות. אחר כך
כבר לא יהיה צורך. תראו מה גאנדי עשה
בשביל לגרש את כל הצבא האנגלי מהודו.
תראו איך הגרמנים, אחרי 1945, הלכו לעבוד ארבע-עשרה שעות ביום, עשר שנים,
בלי לצייץ, כמו היפנים. ומה יצא?
ח.
אם
תשחקו בדימוקרטיה, לפי מה שהאירופאים והאמריקנים חושבים שזה דימוקרטיה, אז היהודים
לא יוכלו להפריע לכם בשום דבר מכל הנ"ל.
בטח שלא, כל זמן שאתם משחקים אותה
הפרייארים שמוכנים לעבוד במקומם ולפרנס להם את כל החרדים ואת כל אלה שעושים גם
אבטלה וגם עבודה.
ט.
למה לא?!
שמונים וחמש שנים מהתולדות שלכם, (מאז הצהרת בלפור) ממילא השלכתם
למזבלה. תקחו דוגמה מהיהודים. הם חיכו
אלפיים שנים.
י.
כשתגמרו לעבור את הגשר הזה, כבר לא תצטרכו את
העצות שלנו ולא תזדקקו להצעות שלנו. אפילו מהאינתיפאדה תוכלו לשכוח. אתם תהיו רוב
המניין והבניין שבמדינה שבין הים לירדן.
אתם תהיו הממשלה והרוב בכנסת. אפילו המֵאִיוֹן העליון יהיו פלסטינים.
יא. אם תרצו להעיף את היהודים לים, סחתיין.
חופי הרחצה עם המדוזות, פתוחים לכולם. עם
מציל או בלי.
יב. אם
תסכימו להיות נדיבים כלפי היהודים, אז
תחזירו למדינה את השם הקודם, "פלשתינה-א"י". חשוב
שבגְרוּש שלה יהיה חור וגם יהיה מטבע של שני מִיל, לא צמוד לדולר, בשביל
מסטיק גדול. כמו שצריך וכמו שמספיק.
יג.
יהיו גם פחות עשרים-אלף הורים שכולים, מכל צד,
סאלאם עליכּום, ברחמי אללה ובברכתו.
בקלנועיות
חמורית
א מ ן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה