על מה שכתוב בערוץ הבית 68

בשמחה מענגת אשר לא תסולא, קראנו בערוץ הבית שסוף סוף סידרו רמפה בשביל לזרוק כביסה, בלי לעלות במדרגות המגעילות והמפגרות האלה, שהיו  שם.  אבל ההתענגות העליזה והחפוזה נקטעה באיבה.  מהכתוב צריך להבין שיש רמפה חדשה למיטיבי לכת בלבד.  רמפה חדשה למקלנעים -  יוק!  הרמפה החדשה פשוט לא מתאימה לקלנועיות.  נקודה.

עקב כך ובאופן די חד פעמי ביקום הקלנועיות החמורית, זומנה אצלנו בדחיפות ועידת פסגה שבה השתתפו (לפי סדר הא"ב): אנחנו, חכמתנו, כולנו, עצמנו ותפארתנו.  מטרת הדיונים היתה, לחוות בהתרגשות הראוייה את גודל המעמד בתולדות המקום.  כמו כן היה מותר להעיר קצת על החידוש, ולתהות אם אמנם  אלה הם פעמי המשיח או אולי פעמי הפרסות של חמורו, מה שבא קודם.

הדיונים הסוערים עסקו גם בשאלה,  איך בכלל יתכן שעד עכשיו הסתדרו כולם לזרוק את הכביסה בעזרת המדרגות,   עם או בלי קלנועית ?        ואם בנו רמפה רק בשביל מי  ש א י ן  לו קלנועית,       אז איך ולמה לא השאירו את     א  ו ת  ן    המדרגות המגעילות, בשביל אלה  ש י ש  להם קלנועית ?  שלפחות  גם להם יהיה איך לעלות ולזרוק כביסה,  קיבוץ או לא ?!

איך שלא יהיה, תפארתנו הודיעה שאסור לפספס את חלון ההזדמנויות  ויש לדאוג גם לזכות הכביסה המקודשת של בעלי הקלנועיות  במולדתם, שבה כולם זורקים כביסה בלי אפלייה, מי ברגל, מי  בקלנועית, מי  ב"מיול" או בסתם אוטו מהסידור רכב.

אבל כאן,  העירה חכמתנו לתפארתנו,  שקודם כל זה די קשה להסתובב שם עם קלנועית  בחזרה למטה ויש גם סכנה של התהפכות ומנין הזילזול ?  עצמנו הציע בענווה  שיש ליזום (אולי בועדת יזמויות) מתקן כלשהו, שיעזור למקלנעים, ר"ל,  לסחוב את צרור הכביסה מלמטה, את כל השבעה מטר בעלייה.

 אפשר, למשל, לנסות ולהעביר, למטרה זו,  אל המכבסה ,את האלווטור  מ ה א ס ם    וכך גם לחסוך משהו וגם להיצמד למקורות. כולנו, לעומת זה,  אמרנו לעצמנו שזה בדיוק סתם  זילזול בנושא. אם כך, עדיף כבר לקנות איזה  חמור שיחכה למטה וישא את הכביסה בשביל המקלנעים  - למעלה.       עשב יש לו שם, ממילא ללחך, כמה שצריך וה"SELF  " יכול לעבור עם האוכל של הפרות גם שם, בלי לקמץ.    

הבעייה  היא  ה מ י מ ו ן   לרכישת חמור.    צריך להחליט איזה מיגזר יחוייב בסוג כזה של השקעה.    בעידן המיגזריות  של האחריות והפרטת הרחמנות גם לגורלם של קשישי הקלנועיות,  זה לא ילך בלי תמיכה נחרצת של דירקטור חיצוני, שמנ"כל  

פ  נ י מ י   אומר לו מה להגיד ומה לא.

קלי קלות, טענה חכמתנו:  כמו שאת חגיגות החמשים של ישראל ואת האולימפיאדות גם – מצליחים לממן מכיסם של   ה צ ו פ י ם,    כך גם את סולם החמורים או את מעלה האתונות (לא חשוב השם) יש לממן בתיחכום:     

תפארתנו תפשה תיכף על מה מדברים.   היא הציעה שהפרוייקט יקבל פרומושן

תקשורתי רב-תחומי,  בעזרת טי- שרטס שיכינו אצל סטלה, עם לוגו ועם ציור מתאים.    האפשרויות כאן מגוונות:  אפשר כותרת כמו  "חמורי כל העולם התאחדו", עם ציור של קרוקודיל טורף קרנף.   אפשר גם  כותרת כמו: "חמור! בכביסה זה יעבור!" עם ציור של חמור נושא קלנועית שנושאת צרור כביסה, וכולי וכולי.

כל המתנדבים שמגיעים אלינו יחוייבו ללבוש  את הטי-שרטס  כשיחזרו לחו"ל, מה שיביא לכאן תיירים מסין ומקוריאה ומגרמניה ומדנמרק ומאיפה לא.   כל השכירים שעובדים אצלנו יחויבו גם הם ללבוש את זה בחוצות מגוריהם.  ככה יגיעו הנה בריצה גם כל העפולאים והבית-שאנים והתענכים והגן-נרים  והמגן-שאולים.    

בתחנת  האוטובוס שתוקם לנוחיות התיירים ( שם בין העצים איפה שכמה עושים  פיפי לפני שזורקים כביסה, או אחרי) ימכרו כרטיסים לצופים באטרקציה של החמור הנדיר הסוחב כביסה מקולנעת.   בכסף של הכרטיסים יממנו את רכישת החמור. 

כדאיות כלכלית כאן היא מעבר למובן מאליו.   רק השמיים הם הגבול לדמיון המתפרע בכל מה שקשור  לכל  קשת האפשרויות הגלומות ברעיון, שזה רק הסטארט-אפ  שלו.   נכון לעכשיו.

 בלי לחכות לחלון ההזדמנויות  שייסגר, או לתקציב הקיום שיגיע לאסיפה, מיהרנו אנחנו ועצמנו וכולנו וחכמתנו וגם תפארתנו, לחפש ולמצוא וגם לעניין משקיע מבחוץ (כמקובל בעסקי גולף) שייתן אשראי לפרוייקט רכישת החמור הנושא  רק כביסה של מקלנעים במעלה הרמפה.

כשהגענו אל ג'וחא, סוחר החמורים הכי אמין באיזור, והסברנו לו על מה   ב ד י ו ק   מדברים, הרהר ג'וחא  והשיב: 

כלאם פאדי כל מה שבראש שלכם.   אתם חושבים שסחורה משובחת כמו שלי  תחכה שם כל היום, למטה, עד שכל קיבוצניק עם כביסה מלוכלכת ועם קלנועית יעשה טובה ויגיע, ואז לסחוב לו את הכביסה את  השבעה מטר עד הדלת ?      מה שהקיבוץ שלכם מתכנן  לא יעשה גם הכי חמור שבעולם.        אפילו לא חמור   ח מ ו ר ת י י ם.

   

                                      בקלנועיות   חמורית

                      א  מ  ן  .