יום שישי, 31 ביולי 2015

חִירְפוּנצִ'יק לקצב תופים ( 160)


כשחם ומחניק למתופפים שם למטה, מתחת לבית-מוסיקה, הם פותחים דלת ותופשים קצת בריזה אבל בלי להפסיק לתופף. גם היבולים של האופיום באפגניסטן שבים להשיג שיאים. גם הטאליבן חוזרים. בעיראק  הורגים לפחות חיל אמריקאי אחד בכל יום.

לקצב התופים והאירועים המרתקים מחליט גם הקב"ה  להיות גבר.  הוא קורא לשטן ואומר לו: רוצה משכורת? אומרים שסדאם עודנו חי.  רד למטה ותביא לו טיפול עשרת אלפים. בהזדמנות זאת תביא ממנו קצת D.N.A, שנוכל לזהות את מי בדיוק לא הרגו שם, בשיירה ההיא.

השטן יורד.  בחזרה הוא מגיע  באמבולנס, ישר מחדר מיון, כולו חבוש עם רגל בגבס ופנס בעין.  שואל אותו הקב"ה:  מאיפה לאיפה כל זה?   משיב השטן: אישית מהידיים של סדאם.   אומר הקב"ה:  אני מאד מקווה שלא הִלשנתָּ לו מי שלח אותך. אולי הוא לא שמע?  בגלל התופים?

אנחנו ממהרים ליצור קשר עם השטן המסכן החבוש.  כמו שכבר עשינו בהזדמנות קודמת:  מקישים  49 ו8276  וגם סולמית. אחרי  ש ה ה י א,  כצפוי אומרת לנו ארבע פעמים שהקוד האישי שגוי אף על פי שכן הקשנו את הקוד הנכון, אנחנו מקישים את כל המספרים קדימה ואחורה, כולל הסולמית והכוכבית. אחר כך אנחנו לוחצים על כל המקשים באופן סימולטני ומקשיבים לשפופרת. מחורפנים.

על רקע שאון תופים מבית המוסיקה נשמע קול ברור:   כאן השמיים.  לנוחיות הלקוחות אנו מפעילים מערכת של מענה קולי.   אם ברצונכם סתם להתפלל, נא להקיש 1.  אם ברצונכם לדבר עם הקב"ה, הקישו 2.  אם ברצונכם לקבל תמיכה טכנית, הקישו 3. לבנקאות אישית- 4. ללשכת השטן- 5. תקשורת בין-אוייבית- 6. ללשכת נציב תלונות הבני-אדם, נא לתופף 7 אף על פי שזה חבל על הזמן.  אם תקישו 8 , תוחזרו אל קו ההתחלה. תודה.  תִּיפוּף נעים.

אנחנו לוחצים על מקש 5 (לשכת השטן) ושואלים אותו: מה זה שחטפת מסדאם?  הוא: בּוֹבֶּע-מַיְיסֶעס. אני לא זזתי מכאן כבר שנתיים. הכל מסתדר מצויין בלעדיי. זה הנשיא בוש שאכל אותה מהידיים של סדאם.  מה זה התיפוף הזה?   אנחנו מקישים 6 (תקשורת בין-אוייבית) ומבקשים את סדאם ואומרים לו: מה זה דחפת לשטן כאלה מכות, זה יפה, זה? 

הוא:  איפה שטן? אני מת עליו ואני לא יִגַע בו לרעה.  אני רק שיחקתי קצת עם בוש והוא לא נזהר, הכלב.   אפשר לקבל קצת שקט?  אנחנו מנסים את מקש 2 (קב"ה) ואומרים:  מה זה?  היה או לא היה?  הוא:  לא שמעתי מה אמרת.  בגלל התיפוף המעצבן הזה הלכו לי האוזניים. בכלל אני היצור הכי חֵרֵשׁ בכל הקוסמוס. מִי? מַה? מוּ?  איפה?  למה?

במקום לטרוק בתיסכול, נלחץ לנו, לא בכוונה, מקש 3 (תמיכה טכנית). משם מתופף לנו קול מוכר:  כאן המש"ץ הקהילתי (או איך שקוראים לזה היום). לכל בעלי הקולנועיות שלום.  אחת הסוגיות שמטרידה חברים רבים היא חניית הקולנועיות (הקלנועיות קיבלו סאונד?!) בכניסה לחדר האוכל ולכולבו. ועדת שירותים התבקשה לדון בנושא ולהציע פתרון לחנייה.   בישיבתנו החלטנו לבקש מכם, בעלי הקלנעיות (בנוּן יש חולם חסר שלא רואים), לא לחנות בצמוד לכניסה העליונה לחד"א.  בשבוע הבא (שכבר היה) יפגשו איתכם ברי פלדמן ופול זילס (אנחנו עוד מחכים) וינחו אתכם היכן לחנות.  מקוים לשיתוף פעולה.

ולעניין הזה, לפחות, מבקש אנטון לדעת:  לְתַּהַת של מי   ז ה  בדיוק  מפריע?
                                               

          בקלנועיות חמורית
                  
    אמן  .







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה