יום רביעי, 29 ביולי 2015

על דולרים כחוּלים ועל חמור. 123


כל העיתונים וכל הרדיו וכל הטלויזיה מלאים וממולאים חדשות על כלכלת המדינה:  ממש חגיגה של קטסטרופה. עכשיו אומרים שגם אחרי ש"אחרי החגים" הגיע, אז יחד איתו, תגיע גם קריסה מובטחת של 17% מכל העסקים בישראל וגם פיטורים המוניים (נוסף למה שהיו ועוד יהיו).  על השאלה: למה זה? יש מליון מומחים עם תשובות.

אבל בשביל לתפוש קצה אחד, של זנב,  מ"למה זה?" לא צריך דווקא מומחה גדול. למשל:  בשבוע שעבר, אחרי שהעביר לנו יעקב מהמוסך, טסט של האוטו של אימא של הנכדים,  הוא חזר עם האוטו מטוסטס אבל שילח אותנו, אחר כבוד, לפנצ'ריה "ביטון", להחליף דחוף שני צמיגים קדמיים.

דחוף מאד, הגענו אל הפנצ'ריה "ביטון" והצהרנו שצריך פה שני צמיגים חדשים.  אדון צעיר ומלוקק שאל בנימוס:  "איזה צמיג האדון רוצה?  אז האדון החמור השיב:" איזה צמיגים יש?"   המלוקק אמר:  "יש "אליאנס" ויש "גוּד-יִר" .   שאלנו מה הבדל?   המלוקק אמר שהסוג השני עולה 60 שקל יותר.   שאלנו אותו: "למה הוא עולה יותר ואם אליאנס זה לא כל כך טוב, או מה?"

המלוקק הציץ בנו בעין אומדת והפטיר:  "אליאנס זה טוב, אבל יש תמיד יותר טוב.  אם אדוני פטריוט, אז תקח "אליאנס."  אם אדוני רוצה צמיג אמריקאי מתוצרת גרמניה, אז תיקח את ה"גוּד- יִר".

אנחנו חזרנו ושאלנו את המלוקק, אם "אליאנס" זה מספיק טוב.   הוא אמר שבהחלט כן.  אבל שאנחנו נדע לנו שצ.ה.ל קונה רק "גוּד-יִר", זהו. חד-משמעית. נקודה.

אז אנחנו קנינו דווקא שני צמיגים "אליאנס" וחשבנו לעצמנו ,שאף אחד לא ישמע:  אם הצבא היה קונה צמיגי "אליאנס", שזה בכלל תוצרת הארץ, היה אפשר להכפיל ולשלש את נפח הייצור במפעל הידוע ברבים (ולא לטובה) דווקא לטובת הפועלים והמשכורת והעתיד העסקי.

כשעוד היינו מנהלים בכבלים, הוזמנו, פעם, לפגישה באפסנאות של חיל האוויר בצריפין. שם, מול כמה סגני אלופים, הצגנו את תוצרתנו.  הם בדקו את הכבלים וציינו שהם בסדר גמור ושאלו כמה עולה הכבל?  אנחנו אמרנו שבערך 18 דולר, כולל החומר.  הם אמרו שהם, דווקא, משלמים 50 דולר, אבל בדולרים כחולים.  "יש לך דולרים כחולים"? הם שאלו. אנחנו אמרנו שגם דולרים ירוקים אין לנו ובזה זה נגמר.

למי שלא יודע: "דולרים כחולים" זה הסיוע האמריקאי. בעזרתו צריך לשלם פי-שלש ויותר על כל דבר. וזה מה שצ.ה.ל עושה, רוצה או לא.  האמריקאים הם לא פרייארים. אצלם ההפרטה והיזמה הפרטית והשוק החופשי נגמרים בצ'יק -  כשזה מדובר בכלכלה שלהם ובתעשייה שלהם ובפועלים שלהם וברמת חיים שלהם. אצלם בבית יש את כל הסובסידיות וההגנות על תוצרת מקומית וכל שאר סמלי הקומוניזם המוקצה.   את ההפרטה ואת השוק החופשי ואת היוזמה הפרטית המקודשת ואת כל מה שהפרידמנים והגרינספנים למיניהם,  מדקלמים לכולם – הם משאירים לנו ולעולם השלישי, שנאכל אותה בתיאבון.

אז אנחנו קנינו דווקא "אליאנס " מתוצרת הארץ. ככה לפחות אנחנו, החמורים המקלנעים, אם לצ.ה.ל  לא נאה לעשות את זה.   אחרי שגמרנו לשפוך כאן את הנ"ל, ראינו צורך וגם חובה, לבדוק איזה צמיגים יש לנו על הקלנועית.  שם יש צמיגים מתוצרת "צמיגי המלך", תוצרת ארה"ב.  וזה חד משמעית:  חמור יכול לחשוב שהוא, מה זה חכם?   אבל בסוף הוא, בעצם, נשאר סתם חמור.

                                               
בקלנועיות  חמורית  


                      א  מ  ן.

אין תגובות:

פרסום תגובה