מי זה בדיוק ההשלמה ממעין ברוך ? (5)
שוב (!?) אנו מעלעלים, בענין, בספר היובל. בעמ' 26 נודע כי ב 1952
עוזבים עשרים איש את מעין-ברוך ורוצים לבוא ליזרעאל.
אח"כ מסופר ששבעה עשר חברים הגיעו, בצנעה, וכבר נכנסו למעגל העבודה
(ממנו לא ממש יצאנו עד היום. בגפנו.) . תהינו לעצמנו שבעצם, אין תחת
השמש, מקום או מיסמך, בהם מפורטים הדברים קצת יותר. העלון של יזרעאל,
אולי לא נקרא ביסודיות, אבל נשמר כראוי והוא אתר יאה לשימור הקצת יותר
דברים האמורים:
ה"מעיין-ברוכים " או חברי הכשרת מעין- ברוך" או ההשלמה השנייה ,
המחתרתית, שהגיעה ליזרעאל - מניינם היה 17 או 20 נפשות ואלה
הן ( בערבון מוגבל) :
יגאל לוין. אברהם בכר. רפי ויזר. יגאל בנטוב. עמירם עזרוני. מנשה קדישמן.
אחיעזר דרור. משה טייכמן. רוחמה. לאה זינגר. נחמן בהרב. עידו.
אביגדור אמיר. גיטה פומפיאן. משה קרם. הרן קוך. מאיר קרביץ. מאיר צוויג.
אמנון בקר.
היתה גם אחת, חנה קיטנפלוין, שהיתה צעירה יותר ושהגיעה לכאן ישר מת"א ,
אל חברה שהכירה. היא היתה יפהפיה משגעת ועבדה ברפת. כל אלה הגיעו ב1952.
לא נפרט איך קראו להם, מה הם עשו פה ואיפה הם עכשו.
זה יקח ספר שלם, אם כי חבל שלא מילא חצי עמודה בספר היובל שבידינו.
למען התעודה ,אנחנו מבקשים רק לנקוב פה בשמותיהם.
למען אותה תעודה, נרהיב לחשוף טיפה מעומעמת ממה שאנו עוד זוכרים:
החברה האלה ישבו בקב' מעין- ברוך במסגרת המחזור השני של הנח"ל.
זאת היתה הכשרה של "גאונים" מהחנועה המאוחדת, מקני צפון, מרכז, וימייה
(איפה הקינים ואיפה התנועה ?) בהכשרה היו יותר מ60 איש והיא לא רצתה
להשלים את מעין-ברוך. דובר על איחוד עם הצופים (קלתה כבארה) והתיישבות
בפרדס חורי. דובר על השלמת ארז ואפילו על התיישבות בצור מעון.
גם ה"איחוד" וגם המשק לחצו נורא להשלים את מעין –ברוך.
דובלה צוקר, אז מותיקי המשק, ממש התחנן בדמעות
(שעוד לא גמרנו להתנגב מהן) שנישאר. אח"כ הוא נהייה סגן ראש
עיריית תל אביב. זה אחרי שהיה המדריך שלנו בתנועה.
בסוף החלט ברוב קולות להשלים ולהישאר שם. זה עבר מאד לא בשקט.
אבל אז גם התפלג הקיבוץ המאוחד ומעין- ברוך חוייב לשלוח "עזרה" לתל יוסף.
במהירות וביעילות סומנו על ידי מרכז המשק דאז, מוני חמל,
כל ה"פושטקים ועושי הצרות" מההכשרה. הם נשלחו אחר כבוד ובשני
גלים לעזור לתל יוסף ושיהיה שקט במעין-ברוך. קבוצת העזרה הזאת
היא היא שאחרי כחצי שנה, הגיעה ליזרעאל, חרף העובדה שיזרעאל
הודיעה לה ש ל א יקבלו אותה וזה משתי סיבות:
1. יזרעאל רוצה את הכשרת חמדייה או את הכשרת גשר הזיו.
2. האיחוד מטיל ווטו .
מצידו יכולים הפושטקים שבתל יוסף לחזור למעין –ברוך או ללכת לעזזאל.
אבל הפושטקים לא ויתרו, הגיעו לכאן, קיבלו שלשה (?!) חדרים בצריפים
ואפילו הביאו אתם מכונה לפריסת לחם תוצרת תל יוסף, אותה
קנו במה שהיה להם בקופה המשותפת.
בתל יוסף היתה לנו תקופה מעניינת מאד מאד. המקום לא סבל מעודף
מוניטין כבר אז. אבל בעינינו זה היה קיבוץ ענק ומסודר
( ארבעים בהמות עבודה !) ובעיקר – מלא בנות צעירות.
שם גם זכינו עוד לראות אגדות מהלכות כמו זאב און, מזכיר חברת העובדים,
רבקה ווינשטיין- "אם הנח"ל" מוטלה תמיר ואסף שמחוני.
שלא לדבר על מייסדים כמו רוכל ושמוליק אפטר(המדבר ויורק) ועוד
כמה שכבר נשכחים. שם גם למדנו להעמיס חבילות חציר וקש
בעזרת קלשונים על משאיות.
אם שכחנו - אז הכאב בחוליות שמעל לטוסיק, מזכיר לנו את זה בכל בוקר.
בקלנועיות חמורית
א מ ן .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה