יום ראשון, 26 ביולי 2015

למה ואיך עשינו סטריפטיז לפני עירית של מוֹמי 96

עבר קציר, כָּלָה קיץ ואנחנו לא נושענו.  ניחוח הקִיצוּצִינג  והצִימצוּמִינג, הכל כך מוכר והכל כך לא חביב, עולה  לנו לתוך האף.   נקווה שגם את המיתון זה נמשיך לשרוד בתור קיבוץ.

 וה"נאסדאק" על הפנים.  ו"תמוז" והכבלים על משהו אחר.   אתמול ברדיו אמרו שישראל ייבאה, אשתקד, שלושים מליון פריטי לבוש מארץ סין.  אמרו גם  ששמונים אחוז מייצור הטקסטיל שלנו, הועבר מישראל  לחו"ל.      פעם היו שרים בהתלהבות: "גם לַטרוּן היא ארץ ישראל"!     כיום מיללות  המפוטרות מהגליל המערבי וממצפה רימון:  גם אירבִּיד זה חו"ל?!    ואת השכפ"צים והפאוצ'ים של צ.ה.ל  וגם של משמר הגבול, מזמן כבר תופרים רק בשְכֶם ומבריחים לארץ דרך בַּקַה אל-שרקייה, מתחת לעיניים של צ.ה.ל ומתחת לרגליים של משמר הגבול. 

 זה מה  שמביא אותנו אל הצרות הטובות.   מתי היה אפשר לקנות בעפולה ריבת קופים מתוצרת איי הבתולה? מתי היה אפשר לנסוע לאיי פולקלנד (המַלוִינַס)  ברבע המחיר, עם חניית ביניים בפסטיבל באהייה, בשביל רק עוד מאה דולר, מתי?  מתי היה אפשר לנסוע לרומניה עם 15000 שקל, לעשות שם עשר שיניים תותבות ומצוינות, כולל שירותי מניקור ופדיקור וכל סוג של ניקור, בחדר השני, ולחזור לארץ ועוד לחסוך ככה 10000 שקלים, בהשוואה למחירים של זה כאן, על בטוח?         מ ת י ?

 וזה הכל נסים ונפלאות של הכפר הגלובלי.  רק שהכפר הגלובלי הוא מאד פסטורלי בשביל כַּפְרִיֵי מנהטן וטורונטו ואוסלו וטוקיו.  הוא לא כל כך מובן וגם לא כל כך טוב בשביל כפריי בית-שאן ודימונה ותל אביב –דרום.  גם לא לכפריים הגלובליים של חיפה ושל עפולה.  כאן לא כל כך מובן בשביל מה צריך את כל הממשלה הזאת ואת כל הכנסת הזאת ובכלל גם את כל המדינה הזאת,  אם כל מה שאלה עושות  בנידון זה שני דברים:

 1.  לדקלם על פה כל היום את מילטון פרידמן ואת יענקלה גרינספאן ולחתום  הסכמי סחר והסכמי מכר שמחסלים לנו את החקלאות ואת התעשייה ואת התיירות , תוך כדי הפיכת  כולנו לאוכלוסיית מפוטרי המזבלה של הכפר הגלובלי.


2.    לדאוג ברצינות ששכר הבכירים, החל מסתם מנכ"ל ועד לנשיא -  יהיה בין פי מאתיים לפי אלף יותר מהשכר הממוצע במשק.

כשיבוא המשיח, אז גם הם, על בטוח, שְנַיִם שְנַיִם לפי התור, ירכבו על החמור.


טוב.      אם היינו מצביעים בשביל אברום בורג, היום, זה רק בגלל שלפני איזה שנתיים הוא הכניס לחַנַאן עַשְרָאוִוי נשיקה מצלצלת באולפני הטלביזיה בוושינגטון.  כך יאה וכך נאה לבחור יהודי עם כיפה, שמנשק ערבייה כל כך יפה, שממש מתה עלינו, מול פני האומה.


ובכלל, מי שיש לו טענות:        גם כן היום, אחרי הצהרים, כיבינו את המזגן ונרדמנו. אנחנו התעוררנו ברבע לשלוש כי שמענו, פתאום, רעש לא כשר.  המזגן לא נדלק בעצמו.  כנשוכי נחש זינקנו אל השירותים וכמעט טבענו במים. מאיפה ?!  לא מהכיור.  לא מהטוש.  לא מהבִּידן.  גם לא מהניאגרה בתוכו.  אבל היו המון  מים באוויר.  רצנו החוצה, אולי אשתנו פתחה ברז בגינה ומשהו לא טוב קרה?   בחוץ היה שקט ויבש.   דהרנו בחזרה לשירותים. רק אחרי שהרכבנו את המשקפיים וגם הדלקנו אור, התברר שזאת הזווית "טי"  שמכניסה את המים לניאגרה וגם לבידן.  היא הייתה סדוקה והמים זורמים  כמו אשדות הניאגרה. 

הצלחנו לסגור ברז  וטלפנו ביאוש לבניין, אף על פי שמאוחר.    היה תפוש.   זינקנו על הקלנועית וטסנו למשרד של הבניין ופתחנו שם את הדלת בלי לדפוק.  עירית פערה עלינו עיניים, גם כי נראינו מבעיתים וגם כי עוד חצי חשופים.   כמו שהתחלנו להסביר, היא אמרה שטלאל פה ושהוא תיכף יגיע.   טסנו למטה והשגנו בקושי את טלאל.  הוא סידר את זה על הרגע.  השעה הייתה שלש דקות לשלוש.

כמה זמן היה כל זה  (לקרוא לאינסטלטור וכולי)     לוקח אצל עקרת בית מרמת אביב ג' או מסביון ? או אצל נשיא ארצות הברית ? רק שתים-עשרה דקות ?!   בחיים לא.   ככה זה לוקח רק אצל קיבוצניקים מחורבנים מהזר"ש, ששודדים את הנדל"ן של המדינה ושיש להם בריכות שחייה של מיליונרים וגם ארבעים שקלים לשנה( צמוד למדד פופציק) בשביל השתלמויות קצרות.

מי שיש לו טענות שיֵדע שכל זה יכול גם לקרות אצלו, ר"ל.

 

אמר קוהלת: "אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר, למה תִּשׁוֹמֵם?  ( אל תצדק, אל תרגיז, אל תתפלא אם כולם נוזפים בך, תתפשר, תצא בחוץ וכולי.)  ברשימה הזאת אנחנו דורכים בגועל על מה שכתבנו ברשימה קודמת, (מס' 95, ז"ל) ש  ל  א   הופיעה לפני יותר מחודש, יחד עם כל אלה שלא הופיעו אחריה.  העונש שחטפנו על זה היה, בין השאר, צעקות מכולן, כולל אשתנו,  וההכרח להסביר בפירוט, לכל מי שהתעניין, למה פתאום ובאיזו חוצפה הפסקנו לקלנע בחמוריות.   וּלהַמצַנזרוֹת  את רשימתנו מס' 94 , ינעם.


                                                     בקלנועיות   חמורית                       

                                           א  מ  ן .   

 





אין תגובות:

פרסום תגובה