איפה שהיום יש את
נגריית האחים מלול, היתה קודם הנגריה שלנו (במקום
ה ה י
א שנעלמה בלי זכר תחת שיכוני
ההורים ) . לפני זה , היה שם המחסן של מיסטר פינק, שהיה לפני זה
המחסן של מיסטר קפלן, יחד עם המחסן חצרן
ילדים, שלפני זה , היה שם המחסן שהיה ר
ק של מיסטר קפלן.
ולעניין זה , הארה:
מיסטר קפלן רתח מזעם כשדחפו לו את הנרי באום עם המחסן חצרן ילדים ,שמה מאחורנית. הוא גם כעס מאד על זה שאת הנרי לא היו מוצאים
אף פעם, וכולם היו באים אליו, אולי הוא יודע איפה הנרי או אולי הוא יכול לפתוח ולתת משהו מהמחסן של הנרי. בעד נגד זה אירגן מיסטר קפלן ערימה של תיבות
ומזוודות מהצד שלו, שאפשר יהיה לטפס עליה לצד השני, והיה אומר לכל אחד, תטפס, תטפס ותיקח מה שאתה רוצה !
בצד של הנרי היו מדרגות עץ ובוידעם ענק עם מיטות ומזרונים,
שמשם אפשר היה לעשות את אותו התרגיל למיסטר קפלן, כש ה ו
א לא היה. לא הרבה מל"ו צדיקים של אז ידעו
מהסידורים האלה. אבל כמה כן ידעו, ביניהם
טיוכקה ואנחנו .
את מדרגות העץ סחב
הנרי למחסן שלו מהמפולת של הפורים בחד"א
ה ה ו
א כשהיו מין טרסות עם מדרגות שעשו בשביל פורים אבל
השאירו אותם לאיזה חתונה ואז עלו עליהם יותר מדי אנשים והכל התמוטט.
כך או אחרת, חלף לו
ולא שב עידן המחסנים הכלליים הידועים לכל בייעודם החשוב מאד -
לאחסן כל דבר ולהיות הכתובת של כל מה שמגיע מבחוץ – אל כל מי שצריך את
זה מבפנים , בלי להתבלבל בכתובת.
שם יכלו גואלי שממה להתעניין אם כבר חזרו הנעליים מתיקון אצל
הסנדלר, אם כבר הגיעו המכושים והטוריות החדשים "קרוקודיל" , אם במקרה
הביאו את הצבעים לבניין, אם הגיעו מזרונים לילדים, מה אמרו בB.B.C הבוקר
וגם אם הגיע המשיח. אפשר היה לשאול ותמיד לקבל תשובה. היום אין כזה מחסן כללי וכל הדברים מגיעים אל
כל המקומות - כן או לא ואין כבר את מי
בדיוק לשאול מה הגיע לאיפה.
למשל: לפני כמה ימים לקחנו את המכונית לרחוץ בעפולה, מתחת
לקניון. הבחור שמכיר אותנו אמר שמתגלגלת
פה חבילה של יזרעאל ( אצל הרוחצי מכוניות ?! ) ואם אנחנו מוכנים לקחת את זה כי פה
זה לא מחסן חבילות של אף אחד. היה
מדובר בקרטון ובתוכו דולפין ישן שנשלח לשיפוץ בשירות אצלנו ולא ידעו בדיוק
איפה הוא ומאיפה הוא ואת מי לשאול כאלה
שאלות.
כל אלה הם תולדות דגולים.
אבל לא כאן מתחילה ההיסטוריה. תלכו ,בבקשה, לצד הצפוני של מייטרוניקס
לאמצע. תביאו בחשבון מטר יותר למטה, קחו
חמשה מטר לכל צד. זה צפון. אחר כך תלכו
בתוך המפעל עד לקיר שבין הפינת קפה לייצור ( איפה שהאקווריום) גם כן לאמצע וגם משם חמשה מטר לכל צד. זה דרום.
עכשו צריך, וירטואלית,
למחוק לרגע בכלל את כל מייטרוניקס
ובמקומו לשים בדמיון מבנה זמני לא קטן, שכולו קרשים ופח גלים. זאת הייתה האימפרייה של המחסנים לכל מיני
דברים . הכי קרוב -
המחסן דשן חימי.
שאחריו, לצורך זה היה במקום א
ח ר המחסן העגול,
זה המחסן העגול ,שהובא לכאן בחלקים
אוריגינליים מאפסניית הגנרל קיצ'נר גיבור חארטום.
את המחסן העגול הזה רואים בעמוד 45 של ספר היובל, כשכולם מושכים בחבל,
ורואים אותו גם בעמוד 83 כשמשחקים במחניים
עם ניצה וזמרה כמו שנראו אז ושעל המקום
הזה, שהיו בו קאראוונים, בונים עכשיו בית חדש לאמריקאיים(!?)
בזמן של המחסן דשן הראשון הנ"ל , עוד היו מקבלים זבל חימי
בשקים מיוטה או מנייר, כמו מלט. הדשן היה
אוכל את השקים והם היו מתפרקים ועל הרצפה נוצרו מרבצי פוספטים ושאר מיני חימיקלים,
שאפשר היה לפתוח איתם מכרה.
אחריו בתור היה ה מ ח
ס ן .
כשאנחנו הגענו למשק זה היה המחסן של מיכה. אנחנו לא יודעים אם קודם זה היה
בכלל מחסן של מישהו אחר. לידו היה עוד
מחסן, שפעם (נדמה לנו) שימש, זמנית כנגריה
ושם השתמשו זמנית, בחלק מהמכונות
של הנגרייה ה ה
י א שנבנתה אחר כך על ידי אבא של
דני הרפז. מכאן גם מחסן הקרשים הזמני
שבקצה המבנה הזמני.
אבל מימי מיכה, אלה היו שני מחסנים. אחד לשוטף, בשביל דברים שצריך וקצת גם בשביל
דברים שלא כל כך צריך. השני היה מיועד
כולו למה שבכלל לא צריך. אבל אצל מיכה לא היו זורקים כ
ל ו ם .
אף פעם. וגם אם כבר היו זורקים
,אז לא היו זורקים ,אלא מניחים מסודר,
בסלוויץ' שהוא הקים (איפה שעכשו המחסן
הגדול החדש של תמוז).
אנחנו לא זוכרים שאי
פעם נכנסנו למחסן הזה. מיכה לא היה נותן
כל כך להיכנס. מה שהוא כן היה נותן, כמה
שרוצים, זה עצות איך להסתדר בלי מה שביקשתם ממנו במחסן. בדיעבד הסתבר שהיו שם כל מיני פנסים, שמן
עור, ריתמות, מסמרים, כל מיני כלי עבודה
ומה שהביאו מהמשביר. אז היו כל
אלה דברים שצריך.
במחסן השני, היו מאופסנים
כ ל כלי
חדר האוכל ה ה
ו א -
צלחות אמאיל ואלומיניום, סכו"מ מאלומיניום, כלי סכו"מ (חצי תרמיל
של פגז תותח מצופה בבדיל), כלבויניקים משומשים,
מצקות, קומקומים מאלומיניום, לחמיות,
מרקיות, דייסיות ומה לא, תפארת
"פלאלום" תוצרת הארץ. גם כל
מיני ארונות ישנים מהכפר , שקים קרועים, מסמרים עקומים וכולי.
אחרי של מיכה זה היה המחסן של ק פ י. (אחיו של פצ'י ,ששניהם
היו אחיו של קצ'י, ז"ל) הוא לא עשה
מהפכות חוץ מהראי השבור שהכניס לשם, שיהיה לו מול מה להסתרק כל היום. אחריו זה היה המחסן של דובה'לה יהלום.
הוא היה אספן בקנה מדה בינלאומי ואצלו אפשר היה, נוסף לכל אלה, למצוא גם
ערימות של תחתוני פדאינים (!?) ותותח
משומש מנאבארון.
המחסן הכללי הזה היה
תמיד פופולרי וזכה למבקרים רבים.
ברוב המקרים מצאו הקליינטים - במקום את המחסנאי - את
שעון ה נ ו כ ח ו ת שלו שהיה קבוע
אחר כבוד על דלת המחסן. זה לא היה שעון
נוכחות של היום, עם כל הכבוד. זה
היה עיגול עם שמות של כל מינ י מקומות (במקום שעות) , בהם היה המחסנאי עלול
להימצא, וגם מחוג אחד גדול שמצביע לאן
שהוא הלך בפעם האחרונה.
בדרך כלל השעון הצביע לאן שהמחסנאי הלך בפעם האחרונה לפני שלשה
חדשים.
ב"נאום
הסמרטוט" שננאם על ידינו ב 3.6.64 (ובו הערה או שתיים מיותרות) מצאנו שבמחסנים האלה היו גם: קופסאות שימורים ריקות, בקבוקים שבורים, צינורות חלודים, מזרונים מעופשים, שקי
מלט מאובנים, ארגזים מרוצצים, רעפים
מרוסקים, פנסי רוח רמוסים, מברשות צבע
שלא נטבלו בטרפנטין אחרי השימוש, כד חלב חלוד שעמד בחוץ ובו היה אמור להיות
המפתח, ריחות די. די. טי. וקריאוסייד, ניחוח פגרי חולדות חנוטות, ריח
גומי ישן ובושם הכסלון שפוך על פחי שמן
פשתן יבש.
אנחנו לא ממש זוכרים
מתי הרסו וחיסלו את המחסנים האלה. אנחנו
רק עדיין מחפשים (כדי לרצוח) את מי שהשליך אז למזבלה את כל כלי האוכל ה
ה ם , שלא נותר מהם זכר, אפילו במוזיאון ביפעת.
וכך חולפת לה תהילת העולם.
ובמחילה ממי שיודע לא רק על מה מדובר, אלא גם
ב מ י
מדובר, אנחנו לא מביאים את מעללי
גבורותיהם של המחסנאים, החל בניפוץ גולגלות בגרזן, עבור לריפוי פרונקלים בעזרת
עגבניות וגמור במזל שלפחות הקומביינים היו בשדה, כשמחסנאי אחד עזב והעמיס את האוטו ועוד היה לו מקום לעוד משהו.
===================
בלי שום קשר להקודמים. קורה באום , בשיח שולחן ארוחת ערב :ב"סדר"ה ה ו
א ((כשאחי ואמן בנו את כל הגלריות האלה
באולם ספורט) היו לי ארבעה אורחים מהולנד. לפני התחלת ה"סדר" הודיע אמן, שעקב
המצב, אם תישמע צפירה, מוטל על כל המארחים להוביל את אורחיהם למקלטים. האורחים שלי התעקשו לדעת מה ב
ד י ו
ק היתה ההודעה.
אני תירגמתי להם והסברתי
שזה כלום, זה חלק מה"הגדה" .
מנהג יהודי עתיק. זהו.
בקלנועיות
חמורית
א
מ ן .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה