הזמינו אותנו לסיור מודרך במפעל "תמוז". קילנענו לשם בסוף היום, קצת אדישים מראש לעוד
חגיגה מאלה שמציפות אותנו , מכל סוג וצורה ומין בעת האחרונה. גם היינו במקום כבר כמה פעמים וגם ראינו משהו
מכל זה.
אבל מה שראינו ומה ששמענו בביקור הזה הוא מהמם. מי שראה
ושמע, יודע על מה אנחנו מדברים. מי שלא, שימהר טוב טוב לראות ולשמוע. על מה שאמר ארנון ב"לחיים", צריך
גם להגיד "שהחיינו" וזה מכמה וכמה סיבות טובות. אנחנו זוכרים איך זה נראה ב"יזרעאל
אלקטרוניקה" בהתחלה. בצד המערבי של
חדר האוכל הראשון, הצטופפו מכונות ואנשים ולא יכולת לעבור ובקושי להיכנס למקום של
חמשה מטר על פחות מזה. גם איך שזה נראה
בבית אימון ה ה
ו א.
אנחנו זוכרים את "המתכת" ההיא של התחלת "אלאקס", מבנה פח נפרד מהמפעל. עם ציוד מפגר בהתחלה. עם פרצוף של מקום נטוש בכמה הזדמנויות. עם מקום צפוף להחריד לפני וגם אחרי המעבר למבנה
החדש. תמיד קשה. תמיד צפוף או קצת מוזנח, ובעיקר –
תמיד מאולתר ותמיד מחכה שפעם זה יהיה בנוי כמו שצריך ומצויד כמו שצריך ומאויש כמו
שצריך.
טפו. טפו. טפו.
זה מה שהעיניים שלנו ראו היום ב"תמוז" של 17.9.2000 .
בשביל זה כדאי וראוי לשתות כוסית ואם אפשר, לשכוח את הרעות החולות ההן.
אנחנו לא דתיים. אבל
באה לנו תפילה קטנה עם כמה סעיפים:
א. שהחיינו.
ב. שקיימנו.
ג. שמה שאנחנו רואים
זה לא חלום ולא פטה מורגנה ושלא כל זעזוע בשוק ובפרצוף הכלכלי –חברתי
של המדינה, יוכל לנפנף אותנו ממרכבת ההצלחה הזאת, בחזרה על הקרשים.
ד. שמי שמנהלים את זה
יזכרו, אם אפשר, לעתים קרובות, מי זה הבעלהבית.
זה שאכל אותה כל השנים שמקודם. זה
שלא עזב ולקח על עצמו את כל החובות ואת
הכשלון ואת החרפה של להיות ב " מועדון
ה 19 " , לפני חמש עשרה שנים, בלי לדעת אם זה לא עד מאה ועשרים.
ה. ושיהיה לכולם הכוח
להסתדר עם זה שבלי שכירים אין פרנסה ובלי חברים אין כלום. ושיהיה לכולם השכל
לחבר את
שניהם ביחד ולהמשיך ולהישאר קהילה עם כל הערכים שהונחו ביסודה ועם כל הנכסים שהצטברו במהלך קיומה, שרק השילוב
האיתן של שניהם – ישמר את איכות החיים המיוחדת, שכמוה אין בשום מקום. טפו. טפו. טפו.
ו.
ושצעירים וגם
הרבה בני משק שיכולים ושכן רוצים קיבוץ – יקחו את כל העסק בידיים.
ז.
ושאף אחד, אף
פעם, לא יירדם בשמירה.
ח.
אמן. כן יהי רצון.
בקלנועיות חמורית
א מ ן
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה