יום שבת, 25 ביולי 2015

על קלנועית, על עוד גרוטאה ועל שיווק בינלאומי . (32)

חגגנו את חנוכת הקלנועית החדשה בלנסוע לכלבו ובלבקש את הפרחים שאשתנו מזמינה בכל יום ששי.     זה טקס קבוע, שאו שהקופאית קמה והולכת למאחורנית ומביאה, או שאין לה זמן והיא אומרת שנלך לבקש את זה מקרול במחסן.   הלכנו אל קרול.   היא קמה ויצאה אתנו למקרר של הכלבו , זה שבחוץ.   

כמו שהיא נכנסה והוציאה ונתנה לנו, שאלנו אותה אם המקרר הזה הוא לא , במקרה,  ה  ה  ו  א -
"זה שהיה בקצה של החנייה מול החד"א הקודם ושבטוסיק שלו בנו את "אלקס" , השלימה קרול בלי למצמץ.

פעם היה פה בחור מוצק וכהה ותורכי מאד ,שהגיע מדרום-אפריקה וקראו לו שמואל מוסקטל. צריך להגיד תיכף, שזה שהוא רק  ה  י  ה   זה כולו ההפסד שלנו, מה שבטוח.  בין השאר הוא השתלט באלימות חרוצה על כל הלולים, הקים את אחת הגדרות מסביב המשק ועוד.   כששאלו אותו מה הוא  ב א מ ת  יודע לעשות, אז הוא אמר שהוא בעסקי שיווק בינלאומי.  אז, בשנות 1970, זאת היתה עדיין , ביזרעאל,  תשובה מצחיקה.

כשהיה לנו חלק ב"עוף העמק"  שלחו אותו לעבוד שם.    פתאום הסתבר להם שיש להם משווק בינלאומי, שלא רק מוכר תרנגולות קפואות, אלא גם עושה עסקים.    פתאום התברר לנו שיש לנו דוכן רציני לשיווק בשר ומוצריו  (לשאול את רוזה ואת אנטון ואת הסוסיתא של גברוש)  שהכי אוהבים אותו זה הגזברים בגלל שהרבה מאד כסף קטן ומזומן מגיע משם.

פתאום התחיל  המוסקטל הזה להפציץ את האקונומים שלנו בשאלות כמו: אולי אתה מעוניין בחצי טון עופות ברבע מחיר ?  אולי אתה מעוניין ברבע טון בשר בשמינית  המחיר ?  ועוד כאלה דיבורים לא מוכרים במחוזותינו.

זה היה מתי שחד"א האוכל הקודם חרק בשיא הקיטור להאכיל את אוכלוסיית החברים והילדים הכי גדולה שהיתה פה אי פעם.   בחדר- מקרר שלו  (סיפור לחוד), היה פריזר טפשי, שצופי היה נוהג לפסול את הבשר שאוחסן שם.  צבי סדור, האקונום אז, כמעט שתחב פעם את צופי לפריזר במקום הבשר שהוא פסל.   אבל הפריזר הזה היה קטן מדי וזה לא הצליח.

איכשהו ( אנחנו מדלגים בכוונה על משהו )  הצליחו צבי וניס (גזבר) ושמואל מוסקטל, לגרום לכך שיום אחד הגיע מהמשביר יצור מוזר ומעקם חטמים של מבקרים מחמירים, והוקם שם, בסיבוב כשיוצאים מהחנייה לכיוון הבניין ונהייה פריזר.    אף אחד לא ראה פה ולא בשום מקום אחר פריזר שעומד בחוץ בגשם ובשמש, עם קירות מאסבסט ודלת של בנק עם מנעול מפורט נוקס.   אבל עובדה.

הבשרים למיניהם התחילו לעבור דרכו כמו בתחנת רכבת והוא הרויח את ההשקעה במאה שערים.  כשעברנו לחד"א  ה  ז  ה,  הוא עוד נשאר למעלה, עד שנזכרו בו לטובה והוא העבר לטוסיק של החד"א ועכשו משתמשים בו לפרחים ולכל מיני מוצרים ברי קירור לכלבו.   גרוטאה אמיתית ששווה כל גרוש וכל כבוד שאפשר לרחוש לגרוטאות שעוד מביאות תועלת.

פעם הגיע ,לביקור קצרצר, שמואל מוסקטל.   באותו זמן הוא היה איש עסקים בינלאומיים בחברה שממוקמת   ב מ ו ס ק ו ה ,  כשהבן הגדול מסיים את הארווארד.  אנחנו לא שאלנו  א י ז ה  עסקים בדיוק.  הוא גם לא נידב את האינפורמציה.   עד כאן בענינים האלה.


בחמלה עצמית אמיתית , חזרנו וקראנו מה שכתבנו בעלון האחרון.   העולם יכול להסתדר גם בלי   מי יודע מה שכבר קשקשנו שם.    לא נעים אבל עובדה.  נקודה ,  ולא להתראות יותר במחוזות האלה.

לעומת זה, כפי שמתפרסם בעלון הקודם (לא ביזמתנו ובתחילת הרשימה  ה ז א ת  כן ביזמתנו) קיבלנו מהקיבוץ   ק ל  נ  ו  ע  י  ת   חדשה, לגמרי אחרת מהראשונה.   צריך קצת ליילל, אבל מה שנכון, הקיבוץ שלנו  כ  ן   דואג לותיקיו, כמה שהוא יכול, או כמה שהוא מבין שהוא יכול.   אלף תודות לקורה באום ולכל שאר מי שאשמים בהחלפת קלנועיתנו.   אנחנו גם מקווים שהיא תישאר חמורית כמו ההיא, רק שלא תתקלקל כמו ההיא.

(לא יכולים להתאפק)  :    גם בקיבוצים המופרטים אפשר לקבל קלנועית ?   ככה ?   ממי ?


                                                                                    בקלנועיות חמורית

                                                                                           א  מ  ן  .


אין תגובות:

פרסום תגובה