בתצ"א שבעמוד 58 שבספר היובל אפשר לראות כתם קטנצ'יק, מוארך,
הכי קרוב לשני הצריפים השוודיים המזרחיים. גם לשם נגיע עוד מעט.
אפשר לעבור במשק ולראות כל מיני דברים, כשיש זמן. היום עושים את זה ,
בדרך כלל , במכונית ואולי באופניים. ככה לא רואים הכל. עובדה.
במהירות של קלנועית רואים יותר מפני שנוסעים לאט.
בעזרת איטיותה של הקלנועית שלנו, גילינו ,להפתעתנו , עוד עמוד חשמל
מהעמודים ה ה ם . זה אומר שעוד יש שלשה, נכון להיום. העמוד הזה
שתול היטב בתוך עץ לא קטן ואמיתי, בפינה הצפונית- מזרחית של אתר הסטודיו
של ברני. פעם זה היה דיר כבשים ענקי ושמונה חברות וחברים היו חולבים
בו מאות כבשים בשלש בבוקר ובצהריים ב י ד י י ם. היום, העמוד לא
מחובר לשום חשמל של היום , כמו החברים שלו.
איך שלא יהיה, אנו תופשים את עצמנו , מזמן, עוסקים כמעט רק בגרוטאות,
בבחינת מוצא מין את מינו. בזהירות קילנענו אחה"צ אחד, לחפש אחר
שרידיו של הסארקופאג השני, עליו דיווחנו, פעם. מצאנו אותם בתחתית
המדרגות היורדות אל חונ'קה . אם מסתכלים משם דוקא למעלה, דרומה, אפשר
לראות את הכניסה למקלט שעל יד מחסן הנשק (למה הוא עוד שם ? סכנת
נפשות להיכנס לשם גם בלי הפצצה) ואם מסתכלים עוד רגע, רואים שהנוי
וכל העולם כבר מזמן לא היו שם.
אבל אנחנו , הסתכלנו דוקא למטה, מאחורי חונ'קה . לא רחוק מהכלבו ,
המשקפיים שלנו, המצוידות בעיניים לא מי יודע מה, צדו שני "רלסים"
עתיקים, מאלה שנסחבו הנה עוד מהכפר. האחד סתם זרוק. השני עוד תקוע
למעצבה בקצה שורת בולדרים. למי שלא יודע, זה היה עד מתי שהוא ,
המתח של ראובן אורני. המתקן היה מוצב לתפארת בשממת המדרון
ממזרח לצריפים , שממה שבכל פעם שעשו בה ט"ו בשבט, זה נבל כבר
בפסח. אין בנו רצון לעסוק בתולדות ראובן אורני, שחלקן עלום ולוטה .
אבל הפלמחניק הקרייתי הזה השאיר פה עקבות על שמו. היה המתח של
ראובן אורני. היתה הכרכרה של ראובן אורני והיה האקורדיון של ראובן אורני.
זה היה בחור מיוחד . הכי מיוחד בו היה לעשות קודם כל מה בראש שלו,
בלי להתחשב יותר מדי בסידור עבודה, בקיבוץ, בחוק ובנושים. הוא היה
צלף מעולה, מסגר מצויין וראש מלא פטנטים ויזמה. רצה לעשות
התעמלות - בנה מתח חזק ל40 שנים.
רצה להוביל משהו - בנה כרכרה מעוצבת להפליא , שקראו לה על שמו,
שנים אחרי שהוא נעלם מכאן. הצרה שלה היתה שהגלגלים היו יותר מדי
מאחורנית וכל הכובד היה מלפנוכו ולכן שברו את הגב כשניסו להרים את
היצול שלה אל היצול של הטרקטור. מי שהשליך אותה, טוב עשה לחוליות
שמעל לטוסיק. רע הוא עשה להן מפני שחיכה 30 שנים.
פעם החליט ראובן אורני לנגן על אקורדיון. ביזרעאל לא היה כזה דבר. אז
הוא הלך ועבד (אחרי השעות) בחוץ. בכסף הוא קנה אקורדיון "הונר " בצבע
בורדו עם 60 באסים ושני רגיסטרים. כשהוא הודיע על עזיבה, הודיעו לו
בחזרה שאת האקורדיון הוא משאיר פה מפני שהרכוש הוא של כולם.
האקורדיון הזה, של ראובן אורני, התגלגל לידינו (בתור ועדת תרבות) ועליו
חיברנו את כל המנגינות ה ה ן . הכלי נהרס טוטאל בשטפון הביוב ה ה ו א
לפני 17 שנים , ז"ל יחד עם הספר על חמוריות נמרית. וכמו שכבר רמזנו,
אנחנו לא שמענו עוד את הכל על הפלמחניק הזה, אבל מה ששמענו הספיק.
טיוכקה, קרייתי עסלי גם הוא, ידע עליו המון ויותר. אבל עכשו כבר אין עם
מי לדבר.
בקלנועיות חמורית
א מ ן .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה