יום שבת, 25 ביולי 2015

עוד על סוסים ועל שמות של סוסים ועל סיפורי סוסים ( של דני הרפז) ופלמ"ח.

שבועיים אחרי שלא אכלנו את הדג שמסתכל לך בעיניים כשאתה אוכל
אותו, בחברת דניאל הרפז, היה עוד פעם יום דגים.   ישבנו מולו והוא
סעד בפשטידה מצויינת מגבינה ובצל מטוגן ומלא סומסום למעלה. 
אנחנו הסתפקנו בדג מטוגן.  טעים , לשם שינוי  וגם מלא סומסום למעלה.  
בסוף הפטיר דני שהסיפור על הפריד'קה  ועל יאיר רחלי היה בסדר גמור,
אבל מה עם שאר הסוסים ?

גמגמנו משהו על זה שאנחנו וסוסים זה לא מתחבר וכולי, אבל תיכף
התאוששנו וביקשנו , בענווה ,שיספר על הסוסים שהוא זוכר ואנחנו
לא.   ככה זה נשמע כשהעובדות הן שלו והניסוח שלנו.  .  אז במבצע "דני"
(כיבוש רמלה לוד וכיו"ב) ,   תפשו החברה מהגדוד הראשון של הפלמ"ח  
כמה סוסים תועים ואיפסנו אותם בסרפנד, (צריפין של היום) . 
כשחילקו את המחלקות להתיישבות, נתנו כשי שני סוסים לחברה שיגיעו
לזרעין.

עוד שום דבר לא היה מאורגן ולכן הובאו שני הסוסים ל ג  ב  ע  , לפנסיון. 
הגבעים עשו קבלת פנים חמה לחברה ולסוסים והודיעו חגיגית שהם פה
בשביל לעזור תמיד ושנסמוך עליהם ושיהיה בסדר.    אחרי כמה שבועות
באו החברה לקחת את הסוסים הביתה.   הגבעים  עשו  שוב קבלת פנים
חמה והשיבו לחברה שאפשר לקחת את   ה ס  ו  ס  .    "אבל היו שני סוסים"
התעקשו החברה.    "נכון " אמרו הגבעים בלי למצמץ, "אבל סוס אחד
קיבל פה בעיטה באורווה ומת.  ז"ל. " 

בלית ברירה לקחו   החברה את הסוס הנותר והביאו למשק.  
כשהיה צריך להמציא לו שם, אז החליטו לקרוא לו     " פליט " , זכר
להישרדותו מהבעיטות  שמקבלים באורוות הפנסיון של גבע.    
אחרי כמה זמן הגיע חשבון מגבע על הפנסיון :  ככה וככה מחיר החציר
והקש והתבן והסובין והוטרינר ומה לא,  עבור  ש  נ  י  סוסים.

בספר היובל אמר דני, בעמ' 13  , שאפשר למלא חוברת שלמה בסיפורי גבע.

כשהמקום היה עוד ממש היאחזות, הודיע הצבא  ( שכיום קוראים לו צ.ה.ל )
שזרעין מקבלת שני סוסים בתור ציוד ונא לבוא לקחת אותם במחנה 80.  
אלה היו זמנים שאף אחד לא ידע בכלל מה זה מחנה 80 ובטח שלא
איפה זה, חוץ מתושבי כרכור ואולי פרדס-חנה,  שעוד היו ממש ישובי ספר,
לפני שקיבלנו את ואדי - ערה, בהסכמי שביתת הנשק.

אז דני נסע יום שלם למחנה  80, דרך חיפה ומשם לבנימינה ומשם
הלך ברגל    (איזה 10 קילומטר) עד לכמעט מחנה 80 וככה עד שמישהו
אסף אותו והביא אותו לשם.  אפילו אנחנו יודעים שבצד השני של הגדר
של מחנה 80, היה גדוד פרידות וסוסים של הצבא.  אבל זה היה כבר
בשנת 1950 , וזה לא חכמה.     המשק קיבל את הסוסים  -שני סוסים
מהצבא הבריטי  יפים וגבוהים, שאף אחד לא יכול היה סתם לקפוץ
עליהם בלי מומחיות מספקת.

כשהם הגיעו, גם כן היה צריך להמציא להם שמות.  לאחד קראו "מנסי" 
על שם הכפר הערבי שבו היתה המפקדה של קאוקג'י .     לשני קראו
"כברי"  על שם כברי.  בשני המקומות האלה היו ( כידוע מאד) 
קרבות קשים במלחמת העצמאות, בהם נטלו חלק הפלמ"חניקים שהתיישבו
בזרעין.

בהקשר הקודם  -  לא כל הגבעים אותו דבר.    המדריך הראשון
של יזרעאל, מטעם חבר הקבוצות  היה שמוליק מנוסביץ'.   גם הבן שלו,
דידי מנוסי, לא היה כמו כמה גבעים וחלק עליהם, בעיקר בענין ההתגייסות
להגנה ולצבא   וזה לא לעכשו ובכלל  לא סיפור טוב.   אז בתקופה  ה ה י א  
היה דני הרפז מרכז משק, בלי משק.     כשהגיע שמוליק מגבע להדריך,
אז דני אמר לו שצריך לסדר לו איזה חדר בחושה.  

"לא  צריך " , השיב שמוליק,  "אני אמצא ואסתדר בעצמי ".   אחר כך
הוא חזר אל דני ואמר שהוא הולך לגבע להביא לעצמו מיטה.   
דני לא ידע איך בדיוק להגיב, אבל שמוליק הסתלק מהר.    אחרי כמה
שעות הביא מישהו עם אוטו את שמוליק מנוסביץלזרעין ואמר,
"מצאתי אותו בסיבוב (צומת נבות) הולך אליכם עם מיטה על הגב " .

פעם חלו כאן איזה עשרים חברה במלרייה (?!)  עם ארבעים חום וזה. 
כשזה נהייה מבהיל ממש, החלט להזעיק את אמו של מאיר קופמן,
הרופאה שישבה בכפר-יחזקאל.    היה ליל חורף ואחרי גשם גדול  וטלפון
לא היה ודני לקח את הסוס  "פליט" ואקדח ורכב לכפר יחזקאל בתקווה 
שמישהו משם, עם ג'יפ, יביא את הרופאה.   עד המעיין עוד הגיעו איכשהו.  
כשניגשו לואדי שהיה מלא מים, לא זז  "פליט" אפילו סנטימטר יותר. 
דני ניסה בכמה מקומות, בכל אופן לעבור, אבל הסוס הזה לא היה פרייאר
ואת הואדי המלא מים הוא לא הסכים לעבור  חרף הצעקות והיללות של
דני.  פליט מקצועי.

חפוי ראש ומבוייש חזר דני למשק, בלי  האמא של מאיר קופמן.  
אבל בסוף אכלו החברה הרבה כינין והמלרייה נעלמה ולא שבה יותר וזהו.

עד כאן ממה שדני חזר וסיפר, להנאתנו.    לפני כמה ימים תפשה אותנו
חזי הרפזמקלנעים על המדרכה, וסיפרה לנו בזעם גלוי ומהול בבושת פנים :  
" תשמע, אתמול הייתי באיזה מוזיאון פלמ"ח שעל יד מוזיאון הארץ,
שמה על  יד הירקון.   מראים שם את כל הגבורות והצ'יזבאטים של הפלמ"ח
וכמה שהם היו מי יודע מה.     אף מלה על המאות ויותר מזה, שהלכו 
ישר מסרפנד לשבת בנתיב הל"הבזרעיןביראון ,ביפתח ,במלכייה ,
בפלמח"ים , בצרעה  ובתל ג'מע ובעוד אני כבר לא זוכרת איפה.       
אף מלה  !!!!  אתה שומע ?!      זה סקנדאל
א  מ  י  ת  י    ! ! ! !     איזה מדינה זאת  ?!      לאן  ה ג ע נ ו  ?!!  
אי אפשר  ל  ע  ש  ו  ת  מ  ש  ה  ו  ?  !

                                                                       
                                   

                                                                                    בקלנועיות חמורית

                                                                                       א   מ   ן  .     

אין תגובות:

פרסום תגובה