יום שבת, 8 באוגוסט 2015

מה מזכיר לנו אֵיך 11.4.08 (365)



לפני שלשה שבועות נשאה הקנצלרית אַנְגֶלָה מֶרקֶל בכנסת נאום בגרמנית.  זה הבריח מהמליאה כמה חכ"ים שלא שוכחים. אבל את דבריה פתחה פְרָאוּ מרקל בעברית. לנו, לחמור, הזכירה הגברת עם המבטא הַיֶקִי העַסְלִי, דוקא מִישֵׁהֵן אחרות לגמרי, כולן מילדותנו:   את הגברת לוֹוֶנבֶּרג שגרה מעלינו ברחוב גורדון 79 ת"א, את פְרָאוּ  גְרוּנָאוּ האמא של ראובן ומיקי מהקומה השניה, את גברת הַיימַן אמא של בֶּרְבְּל ואווה, את גברת צְוִוילִינְגֶר מהקומה השלישית, את הגברת פְלַיישְׁמַן אמא של עליזה ורינה ממול, שהייתה עושה חוגים למלאכה לילדים אחה"צ ושאחר כך האדון פליישמן בעלה נהייה מנהל בית החולים בעפולה, את גברת בּוֹרְנְשְׁטֵיין, המורה לפיתוח קול ששיגעה את כל השכונה ואת משפחת הֶרְצְבֶּרג, ההורים של ראובן שגרו בקומת קרקע שמה ממול.  כולו יקיות ויקים מיוקקים.

גם את הגברת פוֹיְכְטְוַאנְגֶר בעלת הבנק שגרה בקומה השלישית במס' 84, את גברת לֶשְׁצִ'ינֶר מקפה "פאר", אמא של רות היפה ויוחנן מאותו בית, את משפחת הַיְימַן בבית על ידינו, שבשבת אחה"צ היו באים אליהם קבוע כמה יקים חֲמוּרֵי סבר ומנגנים בהרכב קאמרי אצלם בבית וסוגרים את החלונות אפילו בחמסין שלא להפריע את שְׁלַפְשְׁטוּנְדֵת השכנים, את הגברת כַּץ, אשת הפרופסור מהקומה השלישית, שבכלל הייתה דתייה אמיתית ושהבת שלה חוה נהרגה מפצצה מצרית שנפלה בחצר, את גברת סְפִּירוֹ אשתו של דוקטור ספירו האורטופד הנודע שגרה שם בקומה שנייה ושבעלה היה מקבל ילדים מהשכונה אצלו בבית אפילו אם שברו רגל או יד וגם את היֶקִית גברת מַאיֶרְצֶ'ק שגרה שם בקומת קרקע ושנהייתה אחר כך חנה מָרוֹן.

ולא יועיל. זה אלה שלימדו פה את כל השאר מה זה רפואה, מה זה בנקאות, מה זה יסודיות, מה זה מכונאות, מה זה תיכנון, מה זה תעשייה ומה זה סדר וניקיון. כולן וכולם דיברו עברית כמו זו שנשמעה מפי הגברת מרקל, רק עם יותר שגיאות.  לנו נשמעה הקנצלרית כמו עוד דֶזַ'בוּ חם ומרעיד מיתרי לב נשכחים מפלשתינה-א"י (היא ארץ-ישראל האבודה).
                                      ***********

ועוד משהו מהיום על פעם: זוכרים  שהחזרנו את כל החובות לבנקים? לנו זה לא מפסיק להזכיר איך שהמלומדת הנכבדה אילנה דיין פתחה פעם את הפה שלה בטלביזיה בזו הלשון:    "לידיעת הצופים, כל קיבוצניק עולה היום לכל אזרח במדינה 4000 שקל לשנה".  והעולם שתק.  רק כמה קיבוצניקים גמגמו איזה ניסיון לתבוע מגיבורת "עובדה" את עלבון הקיבוץ וכל מה שהוא היה והווה, מה שלא כל כך הצליח. אז עכשיו  בא לנו לנעור ישר לאוזניים של הגברת אילנה דיין: שתֵלְכִי, בְּמָטוּתָא, אַתְּ לְהִתְדַיֵין.

                                                בקלנועיות חמורית
                          אמן.




אין תגובות:

פרסום תגובה