יום שבת, 8 באוגוסט 2015

אנחנו לא לבד (353)



כבר אמרנו שזה לא קונץ לקרוא משהו בעיתון או לשמוע ברדיו ולכתוב תגובה וככה למלא רשימה שלמה על מה שיש לנו להגיד על כל דבר.   אבל לא יועיל, שוב אנחנו עושים בדיוק את זה.   אשתנו שקוראת בשבילנו את "ידיעות" (החמור,ממושקף, לא מסוגל לקרוא אותיות של עיתון בלי זכוכית מגדלת) הביאה לנו לקרוא מהעיתון של 5.11.07 במדור הכלכלה:

שואלים את המרואיין למה הוא מתנגד לקיבוץ החדש?    הוא משיב:  "הקיבוץ החדש הוא לא קיבוץ אלא ישוב קהילתי.  יש המון טרגדיות סביב הנושא של שכר דיפרנציאלי, שאנשים לא קיבלו את מה שהם חשבו שהם שווים.   התוצאה היא שקמו אוליגרכים גם בקיבוצים.  אלה שבתפקידי מפתח נותנים לעצמם משכורת גבוהה ולכל השאר משכורת של פועלים.   אני מאמין בקיבוץ השיתופי שהוא אחד התוצרים הנפלאים של הציונות.   שווה לי לסבסד את חדר האוכל ואת הבריכה בשביל ההנאה שאתה לא לבד ואתה יושב עם כולם.   אצלנו במעברות אין מכירת מנויים לזרים בבריכה ואין השכרת חדרים בקיבוץ לכאלה שאינם חברים."

הנאום הוא מפי גיורא פורמן חבר קב' מעברות שבכלל יש לו רקורד מעניין:  היה טייס קרב  רב מעללים, תא"ל במיל. וסגן מפקד חיל האוויר לשעבר.  הוא ד"ר לכלכלה, מזכיר הקיבוץ הארצי לשעבר ודור שני למייסדי מעברות.  כיום הוא יו"ר חברת מעברות, יצרנית המטרנה.   המאמר בעיתון עוסק במכירת מטרנה ל"נסטלה" עם כל הכרוך בזה וגם על כל מה שהקיבוץ יעשה עם הכסף.   מעניין מאד.

בנתוני מדינתנו הכאילו-קפיטליסט-גלובלית יכול היה החבר פורמן מקיבוץ מעברות להיות אוליגרך לא קטן, ממיטב מייבשי ביצות קיסריה הצפונית.  אבל הוא מעדיף להישאר חבר קיבוץ שיתופי ולקבל תקציב כמו כל רפתן וכל מטפלת והעיקר שיוכל לשבת איתם באותו החדר-אוכל.

תענוג להיוודע ולדעת שחמור ועוד שמונים וכמה אחוז מחברי יזרעאל – לא לבד בבית המשוגעים הזה.

                                                בקלנועיות חמורית


                          אמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה