יום שישי, 7 באוגוסט 2015

שרעפי חמור שהולך לאיבוד בארץ הפלאות לוּלִימֵיטרוֹנִיקְס (321)



שלום ילדים.  לשבחם של אנשי מייטרוניקס ייאמר שגֶעזוּקט אִיז גֶעזוּקט אוּנד גֶעמַאכְט אִיז גֶעמַאכְט (ביידיש: נאמר זה נאמר ונעשה זה נעשה).   קילנענו בתוך האימפריה  וראינו איך מה שהיה מגרש חנייה די חדש מפסיק להיות כזה וגם כן מצמיח לתפארת עוד מחסן ענקי וכחול. המגרש חנייה דווקא לא התאדה.  הוא רק עבר, יחד עם השלט הידוע אל תוך הפרצוף של הפרות שעכשיו לומדות על דגמים חדשים של מכוניות.  את איפה שהיה השירות קיצצו והעמיסו לעזזאל.  פתאום יש שם מין פיאצה בין מה שנשאר מהמבנה, לבין דרום המייטרוניקס הגדול ולבין המחסן החדש שיקום.

"מה שנשאר מהמבנה", שזה עכשיו אולם אכילה ומחלקת ציפוי של "תמוז"  והשד כבר יודע מה עוד, זה בעצם משהו שלפני המון שנים נברא בתור ה"לול ריפוד עמוק". פעם, כשעוד לא היה שום כלום בצד הדרומי שלו אז הקימו שמה מכלאה זמנית שבה חשבו לגדל בֶּרְבֶּרִים.  אבל לברברים חוקים משלהם.  על המכלאה הם צפצפו בגדול והם השתלטו על כל האזור כמרחב מחייה טריטוריאלי.  כל מי שהתקרב – הם היו מתנפלים עליו בלי חשבון: כלבים,סוסים, צפורים, חברים, ילדים ומי לא.  הסוף היה לא טוב. נקודה.

בתצ"א מלפני 1964 (שעוד אין בו את חדר-אוכל 2 אבל כבר יש את האסם)  אפשר לראות שעל כל מייטרוניקס של עכשיו וגם על חלק מתמוז היה הכל רק לולים.  בתצ"א הזה עוד יש את הלול הראשון של יזרעאל, שהוקם עוד לפני שעברו הנה מהכפר.  ועוד יש את הלול ריפוד עמוק ועוד יש את הלול סוללות וגם את הבית-אימון ואפילו את הלול-אליהו.  חמישה לולים מקרקרים ביצים ופולקעס למהדרין. אפילו מקצצת ירק ידנית הייתה שם.

עד היום שרדו: הבית-אימון  שהיה גם ה"מפעל מתכת" הראשון ואחר כך כל מיני: בניין,ענף מים, רעלים, תיקון אופניים ומה לא.  עכשיו גם זה יועמס לעזזאל לטובת מייטרוניקס.  שרד גם הלול-אליהו שהיה גם של האמריליס וכולי ונהייה פאב ותחזוקת מיטרוניקס ומצבעה. ושרד גם הלול ריפוד עמוק שהיה גם סתם מחסן במקום המקלחת ה ה י א ושכחנו מה עוד הוא היה.

לא שרדו:  הלול שלבים (הראשון).  בהתחלה סתם חתכו אותו. את הרוב העיפו. הקצה הצפוני שנשאר שימש מחסן לאריזות ריקות וגם לתיקון אופני חברת ילדים, ככה עד שבמקומו נהייה כביש.  לא שרד גם הלול-סוללות (שבו לכל שתי תרנגולות יש כלוב פרטי והביצים מתגלגלות לבד החוצה מהכלוב ישר לידיים של הלולן)  במקומו נהייה לול אחר, ארוך.  הארוך הזה נהייה אחר כך "הלול המשופץ" ששימש לפיטום מודרני ושפעם כל המשק ישב שם לילה שלם וכולנו צבענו לכל התרנגולות את הטוסיק בנוזל כחול בעד נגד מגפת הניוקאסל.  זאת הייתה חוויה בלתי נשכחת כגיבוש חברתי בשביל אז, כש"אלקס" התחיל להשמיע קולות של קריסה. גם את הלול הזה חִירְבוּ, העמיסו לעזזאל ובמקומו יש מחסנים ענקיים וכחולים.

כל זה עוד כלום מתולדות הישות ההיא וגם לא רבע מחוסר הדיוקים של החמור שמתעקש לרשום פה בקושי רק ראשי פרקים למה שהיו חמישה לולים שהיו ואינם.  

ולמייטרוניקס:  רק בהצלחה!     ולכולנו: פורים שמח וסוף רע להמן הרשע.
                  
בקלנועיות חמורית

         על מה שהיה כשדגניה עוד הייתה קבוצה.
                         

אמן.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה