יום שישי, 7 באוגוסט 2015

רחמים בלי משוא פנים! (315)



אנחנו לא אחרונים להצטרף למקהלת המקשקשים משהו על עלילות בני סלע, האנס שברח. אנחנו גם עוקבים בהקפדה אחר הרייטינג והמגמות ביחס התקשורת אל הסלבריטי המיוחד במינו.  בהתחלה הייתה רק חלחלה ממה שהוא יכול לעולל כשהוא מחוץ לכלא. אחר כך עברו כמה עיתונאים לדאוג איפה הסלבריטי אוכל,כמה הוא מצליח לישון ואת מי הוא עוד לא אנס.

אחר-כך, ברגע שתפסו אותו, פינו הפחד והתיעוב את מקומם לרחמנות אדירה על איך שמתעללים במסכן וכך הצליחו לשפוך עוד שמן על מדורת  הזלזול וההכפשה  במשטרת ישראל.

וכאן אנחנו מוצאים את רעיונותינו על הפרשה במקום טוב באמצע:

למה שמו את בני סלע בתא שמור על-יד  יגאל עמיר?   מה זה? הוא רוצח?  ואם הוא כבר נחשב על תקן של רוצח, האם אין לשמור מכל משמר את זכויות האזרח שמגיעות אפילו למי שרצח את ראש הממשלה?   הרי בֶּנִי שלנו הולך לשבת איזה שלושים וחמש שנים פלוס מה שיחטוף על הבריחה.   בינתיים הוא עלול לאבד, למשל, את כושר פריונו וכך גם את הזכות של כל אדם להעמיד צאצאים.

האיש לא יוכל, שׁוֹמוּ שמיים, להעמיד יורשים שישַמרו את מורשתו.  אף אחד לא יגיד אחריו קדיש.

אם כך, האם לא מחוייבים כל אלה שדאגו בעניין החשוב, האלמנטרי-אנושי הזה, להתפנות ולעשות גם משהו למען בני סלע?   מדוע שלא תיזעק ממחבואה הגברת טרימבובלר ומדוע שלא תעשה עם רחמה עוד משהו גם לטובת האנס המעונה?

יהודים הם רחמנים בני רחמנים.   אז בבקשה.  להתחיל לזוז.


                                                בקלנועיות חמורית


                          אמן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה