יום שבת, 8 באוגוסט 2015

שמורת אינדיאנים סיעודיים 25.7.08 (370)




הכי כיף בזמן האחרון זה לכתוב על מה שאחרים אומרים על אחרים ולא על הק"ק (קהילה קדושה) שלנו. מי שלא נרתע לקרוא את "הקיבוץ" יכול ליהנות עכשיו משלל רעיונות למקרה שיבוא לו להחליף את השם של הקיבוץ שלו.   למשל:  יש אחד יעקב כהן בקב' שער הגולן.   פעם זרקו אותו מהמוסד החינוכי בבית-זרע (כך לפי עדותו ב"הקיבוץ"  (11.7.08) ומאז הוא לא שוכח את בית-זרע.

עכשיו ,שיש שם עימות גדול בעניין השינוי וכולי,  הוא כותב בהנאה לא מסותרת כי "... מה שמעניין את פלוני מבית-זרע ואת חבריו לדעה בקיבוצים  אחרים , הוא לעצור את השינוי ולהנציח אידיאולוגיה שעבר זמנה – גם במחיר של הרס מוחלט של קיבוצים והפיכתם לשמורות אינדיאנים סיעודיים."    וכך, למשל, יכול יעקב כהן  לקרוא לשער- הגולן "שער שמורת אינדיאנים סיעודיים". אל החלק הכי מרתק בכתבה שלו לא זכינו להיחשף: למה בעצם זרקו אותו מהמוסד בבית-זרע?

באותו גליון "הקיבוץ" מתלונן החבר אלי לוי מקיבוץ שובל על כך שכל הצד התיאורטי בקיבוץ המתחדש ממש מוזנח נוכח הבשורה..."עם פרוש המאה ה21, הקיבוץ המתחדש הוא הבשורה שישראל מציעה לעולם והעולם זקוק לבשורה הזאת. הקיבוץ המתחדש- רוב התנועה הקיבוצית ועתידה- זקוק יותר מכל לאידיאולוג  שיעמיד אותו במקומו הנכון: דגם מעולה לקהילה עתידית עשירה ואיכפתית.   .....בגלל הפחד מפני הקיבוצים הקוראים לעצמם שיתופיים נכשלה והתרשלה הנהגת התנועה הקיבוצית בטיפול בנושא...".  ככה אלי לוי במאמרו.    גם לֶחבר אלי לוי ניתנת הזדמנות פז  להפליג בשינוי ולהכתיר את קיבוצו "שובל" בתואר השם:  "שובל האידיאולוג הנעלם".

מחרה- מחזיק אחר הקודמים הוא יגאל פרנקל מקב' רשפים ("הקיבוץ" 18.7.08). שם הוא משורר וחורז במקוריות על הסוס שעייף ונפל וכרע ומסיים את הפיוט כך:  

                   אנחנו צריכים להכיר באמת:
                  הסוס שאהבנו, עכשיו הוא סוס מת.  
                  כעת את עצמנו נואיל להטריח
                  לקבור את הפגר לפני שיסריח.

על האלטרנטיבה לשם "רשפים" אנחנו מוותרים כאן ולהקוראים ינעם הניחוח.  לעניות דעתנו ראויים עורכי "הקיבוץ" לפרס העיתונאות המשובחת, זאת בגלל אי-סתימת פִּיוֹת למופת.  הם ראויים גם לעצור לרגע ולהרהר במה שהם בכלל עושים שם.
                                     
                                       בקלנועיות חמורית
                                                אמן.




אין תגובות:

פרסום תגובה