יום שבת, 8 באוגוסט 2015

עדיף שתי צפרים על עץ מצפור אחת ביד (398)


למאה ושלושים ושמונה  המה זה מאד, מאד נכבדים,  לא שלום ולא תודה ושפע של בושה וחרפה.    איך לא יבשו אצבעותיכם כשסימנתם על הפתק "נגד"?! איך יכולתם להצביע ככה? נפלתם על הראש או מה?  בחיים שלכם לא שמעתם על כוחות השוק?  על  מילטון פרידמן?  אתם כבר לא זוכרים מה קרה לתולש שערות מהרגליים של  קיבוץ הגושרים?!   אתם לא יודעים מה שֶשִנִים סינים עם כינור גדול מסוגלים לעולל לנו בן-רגע?   עוד לא הטמעתם את בשורת הכלכלה הגלובלית?    בגללכם פספסנו הזדמנות שלא תחזור לשים בסיפוק את הכסף בבנק.  בגללכם לא נוכל, כמו שאר אבירי הקפיטליזם המודרני (השם המפורש) ,להגיד כי  פעם לקחנו דרעק של מפעל, השבחנו אותו ומכרנו  בזריזות  ויאללה ביי   לעסקים הבאים.

הלא כל החכמים המקצועיים אמרו להצביע "בעד".  אז למה עשיתם הפוך?  למה?  למה?   למה?!


ובאותו  מרחב נפתולים:  "פעם", כך שִיֶיע במסיבה לחנוכת החדר אוכל צריף, עמדנו מוישלה אוריון ואני בקצה של הגן-ירק ה ה ו א , איפה שמתחילה העלייה בכביש.  היו יאיתם איזה תריסר ארגזים של עגבניות ל"תנובה", עגבניות שצמחו פה ולא קפאו בנס, כשלא הייתה אז בארץ אפילו עגבנייה אחת לרפואה.מוישלה ושייע  חיכו לעגלה שתיקח אותם למשק.   פתאום עוצר על-ידם פרייבאט שחור  "קייזר פרייזר". .  מתוכו זינק החוצה מי אם לא הכדורגלן אלי פוקס האגדי.   הוא ניגש, הציץ בארגזים ושואל בשביל מי זה?   בשביל "תנובה" אמרו שייע ומוישלה.

"קחו עשרים לירות ותשימו את העגבניות באוטו שלי"  אמר אלי פוקס לשני הקיבוצניקים המשתאים למראהו ולקולו  של אליל הכדורגל.  אבל הם התעקשו שזה הולך רק "תנובה".  הוא נסע לתל-אביב בלי העגבניות  לא לפני שהודיע לשני מעריציו:  "אתם בחיים שלכם לא תעשו עסקים".

ואמר הסִיק-סַק: אל תשימו את כל הביצים בסל אחד.  ואם כבר שמתם אז אל תמכרו את הסל כי כל הביצים שלכם יתפזרו  סתם ככה על הרצפה.
                         
                                          בקלנועיות חמורית                                             
                                 אמן.






אין תגובות:

פרסום תגובה