יום שבת, 8 באוגוסט 2015

הערות שוליים למה שאִשְׁתֵּנוּ אמרה במועצה השבוע 21.3.08 (364)


אנחנו לא מעזים לנעור בקול בפרהסיה. הלב שלנו לא מסכים להתרגש משום דבר אחרי שחזרנו פעמיים מחדר מיון ומטיפול נמרץ בענייני הלב החכם הזה.  אבל הקפדנו לקיים נוכחות שקטה לצד אשתנו במועצה האחרונה.   שם בין השאר וכידוע נודע לכולנו באופן רשמי שכל הסיפור עם החובות לבנקים נגמר ואיננו. נקודה. שמעון.

בסוף ההודעה המפורטת התחילו לחלק כוסיות יין. נדמה שהיו"ר ביקש לעבור לסעיף הבא.  אז קמה אשתנו והכריזה נחרצות שככה זה לא יכול לעבור ושיש לה מה להגיד.  היא קמה ואמרה את זה קצר מדי. אנחנו מחרים-מחזיקים אחריה ומרחיבים באותו עניין:

מצבנו הכלכלי העלוב והנורא בתחילת שנות התשעים זכור היטב לרע:  אלאקס קרסה. מייטרוניקס הראשון קרס. בלימת האינפלציה על ידי מודעי ופרס הקריסה את כל החקלאות וגם אותנו ישר אל תחתית מועדון ה 19(זה אלה שגם פשיטת רגל לא הייתה עוזרת להם). הרבה חברים עזבו את הקיבוץ. בסוף כל ה"הסדרים" –  חתמנו על החזר חובות למי יודע עד מתי. גם אנחנו (החמור) לא האמנו שנזכה לראות את סוף החוב בחיינו.  הפסוק של חז"ל – "אם אין קמח אין תורה" קיבל עבור רבים אצלנו משמעות איומה:  אם אין מזה פרנסה אז הקיבוץ זה לא תורה". 

בתוך הסיפור היו כולם כך או אחרת.   אבל בעין-הסערה עמד איש אחד. עמדותיו ודעותיו היו שנויות במחלוקת לא אחת.  אבל הוא לא התייאש והפך כל אבן בשדה הברירות והאפשרויות להיחלץ מהמצב חסר התקווה.  הוא קצץ בגוף החי והחולה, הוא הביא אנשים נכונים לעזרה ועוד ועוד.  אחרי שחזר משליחות והיה למנכ"ל מייטרוניקס וגם הניע את כל ההתארגנות המשקית והכלכלית המתחדשת, מסר לידי מחליפו מפעל תעשייתי מצליח ולידי כל החברים נתן משק של  ק י ב ו ץ  עם עתיד, עם האור בקצה של המנהרה.

וגם עכשו הוא עושה ועושה ועושה –  שמעון זילס.   יישר כוחו ויגדל כבודו ביזרעאל.

אמן ואמן.  גם מפני  ש ה ו א   עשה את כל זה בלי לקבל או לקחת מכונית צמודה וכיו"ב.


                                          בקלנועיות חמורית


                          אמן.

אין תגובות:

פרסום תגובה