יום שבת, 8 באוגוסט 2015

על "אנחנו אבן היסוד" (363) 1.2.08



אשתנו נסעה לניו-זילנד וחזרה בשלום.  השותפה שלה להרפתקה הייתה בתיה שפי מבית השיטה. בתיה הביאה לאשתנו ספר במתנה, ספר שכתב אחד,אהרון שמי. בתיה שפי היא בת תל-יוסף שעברה ב1951 בפילוג, לבית-השיטה יחד עם כל הנוער של תל-יוסף.  בחֶברֶה האלה היה גם אהרון שמי. במקום בתיה ואהרון וכל החברה שהיו אמורים אז להוציא גזר ולקטוף אשכוליות ולהעמיס חציר וקש ותלתן איפה שנולדו וגדלו, הגיעו לעשות את זה בתל-יוסף עשרים תל-אביבים מהכשרת מעין-ברוך שאחד מהם היה החמור הח"מ.

אנחנו זוכרים במעומעם את אהרון שמי מתגנב אז בלילה מבית השיטה לבקר אצל הבנות של תל-יוסף (שאנחנו שרצנו אצלן כמה שיותר) ובמיוחד לבקר את פלונית רותי חיט שאם איננו טועים הם התחתנו מתישהו לכמה זמן.  אז גם נתקלנו באהרון שמי כששיחק בהצגה שביים צבי פרידלנד (בעזרת הינוקא גדעון שמר), הצגה שהוצגה במעין-חרוד בכנס איזורי כלשהו.  כמו כן ראינו (אז) מחול שאהרון שמי עשה לו את הכוריאוגרפייה.   אחר כך נתקלנו בו עם כל עם ישראל בתכנית הטלביזיה וגם המדור בעיתון – "דבר אחר".

וכל כך למה אהרון שמי?   הבחורצ'יק, הקרוב לשמונים, אחרי מעקפים וכנראה אירוע מוחי, ישב וכתב ספר מקסים ושובה לב על ילדותו ונעוריו בתל-יוסף.  את מי שמעניין מה היה פעם בעמק עם המון אינפורמציה רלוואנטית לתולדות הישוב והתנועה הקיבוצית בפרט, כדאי לו מאד, מאד לרוץ ולהשיג את הספרון. אנחנו קראנו אותו במכה אחת ואנחנו לא כל כך קוראים בכלל בגלל העיניים המקולקלות שלנו.

לא נעים להגיד למה זה הקסים וגם שבה את לבנו:  מפני שמה שהוא כתב זאת קלנועיות חמורית אחת גדולה ומצחיקה ומפני שאנחנו מְזַהִים המון מקומות ואנשים  שמוזכרים שם מידע אישי של נוכחות של כמעט שנה בתל-יוסף  ה ה י א.  והרבה בגלל השירים.

גם בגלל השירים השכוחים שאנחנו עוד זוכרים מילדותנו בבית החינוך בצפון בת"א.  גם בגלל ההמון שירים שהוא מביא ושאנחנו לא שמענו עליהם אפילו וחבל.  זהו.  לרוץ לקרוא. הוצאת הקיבוץ המאוחד. דאנאקוד  31-4379. ויפה שעה אחת קודם.

                                     -------------

הרדיו מברבר כל היום וכל הלילה על נהגים שממשיכים לנסוע על הכבישים אחרי שרישיונם נפסל והם נתבעים בקול רם ומאיים – להחזיר או להפקיד את הרישיון הפסול ולא לנהוג כי זה על אחריותם !!!!   ולא ברור לנו איך זה? איפה נפסל הרישיון?  לא במשפט תנועה?  לא במשטרה?  לא איפשהו?   אז למה לא לוקחת המשטרה או לוקח בית המשפט את הרישיון מהנהג העבריין על המקום ברגע הפסילה וזהו?   אין מקום לאחסן את עשרות אלפי הרישיונות הפסולים האלה?  למה מה?
                                                בקלנועיות חמורית

                          אמן

אין תגובות:

פרסום תגובה