שלום ילדים.
לפני פרוץ המדינה וחמש-עשרה שנים וחצי אחריי פרוץ החמור היה "האחד
במאי" ה ח ג של רוב
היישוב העברי בפלשתינה א"י.
זה היה מתי שכל העיר צהלה ושמחה וזעמה ושפכה את כעסה על הבורגנים ועל
האנגלים. כולנו בחולצות כחולות צעדנו
ושאגנו "עלייה חופשית! מדינה עברית! נצחון לבריגדה!
רוב היישוב העברי חשב את עצמו כ"תנועת
הפועלים" או "ההסתדרות העברית של פועלי ארץ-ישראל". לכולם היה ברור
מאד על מה שואגים נגד הבורגנים ונגד הממשלה בריטית יִמַחְשִׁימָה לנצח. כשנגמרו לנו הסיסמאות והשאגות וגם קצת נמאסו אז
צווחנו בקול: פַק דֶם אוֹל! צָרִיךְ אֶת הַבְּרִיטִים לָמוֹל! לִקְצוֹץ אֶת הַבּוּלְבּוּל! לָשִׂים עָלָיו חוֹל! לָרוּץ בַּרְחוֹבוֹת וְלִצְעוֹק בְּקוֹל, פַק דֶם
אוֹל!
האחד במאי היה מחאה גדולה על זה שיש עניים ורעבים וילדים
שאין להם מה לאכול וללבוש ולשלם בשביל בית-ספר.
היום אין כבר אחד במאי. רק העניים
והרעבים והילדים המסכנים נשארו אותו דבר.
למה אין עכשיו האחד במאי? איפה הם
האנשים ההם שצעדו ברחובות? הם והנכדים
שלהם נהיו בורגנים. הדפוקים של היום לא יודעים מה זה אחד במאי. הם שמעו משהו ממנחם בגין על ארמונות הסוציאליזם
(בית ההסתדרות) ועל הבריכות שחייה של הקיבוצניקים המיליונרים (שודדי הנדל"ן
הלאומי) ושהאחד במאי זה חַגָא ולא חג. זה
מה יש.
ועוד שיר אמיתי של "האחד במאי" שאף אחד לא זוכר:
שַׁעַל,
שַׁעַל דוֹרֶכֶת רֶגֶל.
רֶגֶל
מָה? רֶגֶל מִי?
בּוֹאוּ
בּוֹאוּ נָנִיפָה דֶגֶל!
דֶגֶל
מָה? דֶגֶל מִי?
בְּשֵׁם
עָמָל כּוֹבֵשׁ יָצָאנוּ.
אָדֹם
הַדֶּגֶל אֹדֶם אֵשׁ.
צוֹעֲדִים
הֲמוֹנִים פֹּה לֹא מִעַט.
חוֹרֵשׁ
וּבוֹנָה פֹּה לֹא יֵחַת.
רָצוֹן
בְּלִבֵּנוּ עוֹד יִלְהַט!
שָׂא
נָא חָבֵר גוֹרָל עַמֶךָ,
כִִי
כּוֹחֵנוּ הַכּוֹחַ הַגוֹאֵל!
הַחֹפֶש
יָבוֹא רַק מִמֶךָ. הַפּוֹעֵל!
בקלנועיות
חמורית על שנות פופציק
אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה