יום שישי, 7 באוגוסט 2015

על המשוגעים שמנהלים את האוניברסיטה העברית בירושלים (343)



מאיפה לאיפה נדבק סיפור כזה ב2007  לצִיוֹן הגלובלית?  אחד, ברוך קפלן, עולה מרוסיה, כותב פתאום להנהלת האוניברסיטה העברית איזה קטע: ב1939 (!!!!) האבא שלו שלח בדואר מליטא שכר לימוד עבור ברוך'לה  לשנתיים בירושלים. כשהבן יגיע לשם במז"ט הוא ילמד להיות רופא או עו"ד. אבל אז באה המלחמה וכל הסיפור ירד לנשייה.  עכשיו הסיפור עלה משם.  ברוך'קה כבר בן שמונים וכמה. ללמוד כבר לא בא לו אז הוא רוצה את הכסף בחזרה. כאילו מה? והם משלמים !

איך זה? הוא הציג איזה קבלה?  תלוש?  בכלל, אין לאוניברסיטה מה לעשות עם הזמן של המנהלים ועם הכסף שאין לה בשביל מחקר ושיכון לסטודנטים?! איך זה שפתאום יהיה איכפת למישהו מה היה בתרפפ"ו לפני 68 שנים?  איפה אנחנו חיים!?  אם ירון זליכה, החשב הכללי, ישמע מזה ,הוא על בטוח ינכה את הנזק מההקצבה למוסד האקדמי המשתולל בפילנטרופיית אַמוֹק.  כמובן שגם יוסיף הערה ארסית מתוקשרת היטב על כך שבאוניברסיטה מלמדים יותר מדי  צדק, אתיקה, מוסר ואהבת-אנוש ופחות מדי  הישרדות, אסרטיביות, קדושת הקפיטליזם המודרני-חזירי , חשיבות ההפרטה הקרנפית וכל שאר מורשת  החלום האמריקאי למינהו.

איך נזכה לעוד גיבורים בוני-ארץ  כמו בועז יונה ומרדכי הירשזון (וסליחה מכל מי ששכחנו מאלה שעוד לא נחקרו) אם זאת התורה שיוצאת מירושלים? 

מה פתאום להחזיר מין חוב וירטואלי ירחמיאלי מצחיק מלפני 68 שנים?  למה?  למה  ?!

זה חריג, מוזר, תלוש מהמציאות, משהו לא מהגלקסיה הזאת. אין היום חיות כאלה. נקודה.

אבל כאילו מה,  לנו זה תכף מזכיר קלנועיות חמורית אחת שכתבנו שם על פרות הבשן ובונוס וחובות מלפני המון שנים שכדאי להחזיר למען שיפור פרצופנו בעיני עצמנו ועוד כל מיני דיבורים משוגעים. גם איחלנו לעצמנו שמשהו כזה כמו הסיפור הנ"ל – יצליח.    אבל אין בעייה.  פה אין משוגעים ופה זה לא הצליח ובא לציון גואל.

******

בשידור על נשות קריירה  פלטה השדרנית איילה חסון את הפנינה דֶלְהַלָנְצִ'יק         :  "נמאס לנו להיות כמו אלה שיושבות כל היום בבית בחיבוק רגליים".

         בקלנועיות חמורית
                                                                                                                                       אמן.

  





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה