יום רביעי, 12 באוגוסט 2015

על זה שככה לא מְדַבְּרִים (231)

   
                                     21.1.05 
בשבת האחרונה היינו בפתיחה של תערוכת איוריה של אראלה הורביץ ז"ל מנתיב הל"ה.  היו המון אנשים מהקיבוץ הזה ומהמשפחה ובטח שמהפלמ"ח וצאצאיו.  כרגיל, קהל  ממלח הארץ.   בתצוגה אפשר לראות איך שאראלה הורביץ אהבה את כל מה שאיירה וציירה ואת הקיבוץ בכלל.  אנחנו בעד. 

גם קנינו את הקטלוג.  אבל כצפוי, אי אפשר היה למצוא וחבל, את עשרת האיורים שעשתה ב1965 לספר שהיא בעצמה יזמה את הוצאתו לאור:   "בחמוריות נמרית" מאת אמנון בקר. אִיְירָה אראלה הורביץ.  הספר לא יצא אז לאור מפני שלא נמצא "סְפּוֹנְסֶר", לא באיחוד הקבוצות והקיבוצים ולא בהסתדרות.   כל התיק עם האיורים והחומר שנבחר אבד בשיטפון הביוב שגמר לנו את הסטודיו כשזה היה במקלט, שם על-ידנו מול ברני ומני.   החמורים והנמרים שם נראו בדיוק כמו כל איורי הגזירה בתערוכה במשכן.  באמת חבל. 
אראלה הייתה חותמת את מכתביה ב"מִנְתִיבָ'לֶה" שהיה משולב בו הקלסתר שלה, מאוייר בידי קריקטוריסטית אמנית לעילא. חבל שבחתימה הזאת לא נתקלנו, לא בתערוכה ולא בקטלוג. 

 ********* 

האייטם  הבא מזכיר לנו שכבר כתבנו על זה בקלנועיות חמורית מס' 54. שם קָבַלְנוּ על כך שדווקא בעיתון "סטודיו", שהוא בהחלט בטאון אליטה   של   אינטלקטואלים מאד פיינשמעקערים, מופיע הביטוי "כּוּסיוֹת".    אסיר אחד שהיה צריך לעבור קורס גמילה מאלכוהוליזם אמר לחברו בתא שהמנחה של הקורס היא כוסית.  פנינת הלשון הגיעה לאוזני השב"ס והקורס נשלל מהאסיר השובב.  שופט אחד פסק שיחזירו לאסיר את הזכות לקורס הגמילה מפני שהיום "כוסית" זאת גם מחמאה למישהי בעלת מראה מצודד והעונש פה הוא מוגזם. 

השב"ס הוא לא בדיוק מוקד של אינטלקטואליה.  אבל בניגוד לאנשי "סטודיו" הוא דווקא  כ ן   י ו ד ע  לקבוע שככה לא מדברים. שום רמה לגיטימית של שום שפה לא מצדיקה שימוש בשובניזם שפל ומשפיל כזה. מזל שלפחות בשירות בתי הסוהר יודעים את זה. 
                   
               בקלנועיות חמורית 
אמן. 

אין תגובות:

פרסום תגובה