יום שישי, 7 באוגוסט 2015

כמו לגנוב את הדגל או לחפש מתחת לפנס (347)



אנשים ראו חלמאי מחפש משהו מתחת לפנס הרחוב.  שאלו אותו מה הוא מחפש? השיב החלמאי, מטבע אבד לי שם רחוק בחושך.  שאלו אותו, אז למה הוא מחפש דווקא מתחת לפנס?  השיב החלמאי:  כי שם לא רואים כלום ופה יש אור.

וזה בדיוק הסיפור על "השבת כוח ההרתעה של צ.ה.ל" אחרי הפשיטה (שהייתה?) בצפון מזרח סוריה.  נגד קסאמים וקטיושות וכל שאר הכולירות אין לנו שום כוח הרתעה.  את זה יודע כל ילד בגן בשדרות ובגליל העליון והמערבי.  נקודה.

אז בבקשה:   במשא ומתן צריך להחזיר לפלשתינים את הכל לגבולות 67  חוץ מהכותל והרובע היהודי בירושלים.אבל  במלחמה –  את הקסאמים והקטיושות ואת כל שאר הכולירות צריך להפסיק בשיטות שצִמְחוֹנֵי העולם לא ממליצים עליהן.  זה אחרי שהפלסטינים והחיזבאללה למדו טוב טוב שבטרור פרימיטיבי אפשר להשיג מאיתנו הרבה יותר ובזול מאד, יחסית לניהול מלחמה פְּרוֹפֶּר.

במקום זה מתפַלַחַת סיירת מט"כל למדבר בסוריה וחיל האוויר שלנו עושה מכתש ממתקן גרעיני צפון-קוריאני שהגיע לשם.   זה, לדעת החמור,  גם חשוב, גם סיכון גדול וגם גבורה לא קטנה. אבל בהשוואה להחזרה אמיתית של כושר ההרתעה זה כמו לגנוב את הדגל מהמחנה של "הצופים" כשהיינו בכיתה ז'.

                                      **************

אתמול היינו ב"אודישן" לשחקניות ולשחקנים בשביל סרט על מה שותיקים מרגישים בקיבוץ בתהליכי "התחדשות".   אנחנו נבחנו על תפקידו של החבר ציגלמן. חוץ מזה הצלחנו להצחיק את שתי הבוחנות עם הפרצופים שלנו.  הן ציינו שרואים עלינו שאנחנו מבינים משהו במשחק.   בא לנו להגיד שלמדנו משחק אצל פיטר פְרַיי ושולמית בת-דורי ויורם בוקר ועדנה שביט.

אבל לא אמרנו.  נדמה לנו שזה היה לפני שהן נולדו.  כמו ששלשום קילנענו על יד גננת וערימה של פעוטי גן ולא התאפקנו והתרסנו במשובה:  "גן ילדים מלא גנבים"!  הגננת לא התביישה לשאול אותנו מה הילדים גנבו לנו ולמה אנחנו קוראים להם ככה? 

מה יכולנו להשיב?   שזה מה שהיה מקובל לעשות לפני שבעים שנים, כשגן ילדים אחד נתקל בגן ילדים שני?  ואת זה לספר לדור שלא יודע את יוסף?  למה שידע?  מה, יוסף יכול להועיל לו במשהו?     חקסוכותסמח.
                                     
                                      בקלנועיות חמורית
                          אמן



אין תגובות:

פרסום תגובה