יום שבת, 8 באוגוסט 2015

סדנא דְאַרְעָא-חַרְעָא. (351) 26.10.07



נו,  ומה אתם אומרים על זה?  ".....התנהלות הקהילה כלפי הגימלאים איננה מקרית.  יש לכך "מניעים היסטוריים" לא מוצדקים.  מקוממת ומרגיזה הרמיזה של חלק מהחברים שאנחנו, דור המייסדים, הבאנו חורבן והרס כלכלי לקיבוץ. שקר גס מזה לא יכול להיות.  האם הנכסים, שנבנו יש מאין במשך עשרות שנים ומניבים היום הכנסה כספית של כ 8.5 מליון ש"ח בשנה הם ההרס והחורבן המדובר?  נמאס לגימלאים לראות כיצד אותם נכסים מפרנסים היום משכורות מכובדות למנהלים, משכורות לעובדי ענפי המשק ושירותיו, סיוע עבור חברים הנזקקים ל"רשת ביטחון" ואף לחברים שאינם עובדים כלל.  זהו הון שעמלנו עליו למעלה מחמישים שנים.  מסתבר שהוא מספיק לתשלומים שוטפים בהיקף של מיליוני ש"ח אבל לא עבור הגימלאים לפנסיה מינימלית.  לעומת זה מסי הקהילה  שמחוייבים לשלם חברי הקיבוץ מאד נמוכים, בקושי מספיקים להוצאות השירותים......"

זה קטע (בהשמטת שמות) שנדפס בעיתון "קיבוץ" האחרון. מישהו מקב' נצר-סירני אומר את הנ"ל.  הקיבוץ שלו זה אלה שהתפלגו מגבעת ברנר והקימו קיבוץ לתפארת בפרדסים שבין רמלה לנס-ציונה.  בין השאר זה אלה שמילאו את המדינה בטריילרים ובסמי-טריילרים ובהייברים ובסתם ארגזי משאיות גדולות. עכשיו הקיבוץ לתפארת הזה מופרט כדבעי עד לאחרון הפרטים המפורטטים. 

שני עיתוני הקיבוצים מלאים וממולאים במכתבי קוראים על השוד והשבר שלאחר ההפרטה אצלם וגם בחרושת מעצבנת של מצבות לקבר הקיבוץ "ההוא".  זה כבר לא ממש חדשות.  אבל בעיניים של החמור מצא חן הקטע המובא מפני שאפילו אצלנו, שמורת טבע של "אדמה משוגעת", נשמעו מתישהו כאלה זמירות. אז קראנו על נצר-סירני והרגשנו בבית. לפחות בעניין הזה מסתבר שסדנא דארעא – חרעא ולהשומע ינעם.
                                     
              ********

להלן הקדשה לחוצפנית קטנה, שאנחנו די מתים עליה כידוע, שהסתערה שוב על הסטודיו שלנו בשביל להראות לחברות שלה איזה ציור . את הציור היא לא מצאה.  לעומת זה היו לה הערות קשות על ציורי העירום שאנחנו עושים ובעיקר על המקצוע של המודליסטיות.    אז ככה:    זָקֵן שמְגַדֵל פירות לקח דלי והלך לקטוף גואיבות על יד הבריכה הפרטית שלו.  כשהתקרב מצא בבריכה כמה צעירות טובלות בהנאה והן כביום הִוָולְדָן.  כשראו אותו ברחו הבנות למים העמוקים בצד השני  וצעקו לעברו שלא יֵצְאוּ עד שיסתלק.  הזקן לא התבלבל, נפנף בדלי וצעק בחזרה: "אני לא באתי לראות אתכן בבריכה. אני באתי להאכיל פה את הקרוקודיל שלי"!
                                               
                  בקלנועיות חמורית

                          אמן .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה