יום שישי, 7 באוגוסט 2015

אִיזוֹטֵרִיָה טְרַנְסְצֵנְדֶנְטִית ובַּאוּהָאוּס (338)



(מה שכתוב בכותרת זה  כמו "משהו לא חשוב שבכלל לא שייך")  אנחנו לא אחראים פה על כלום חוץ משעל עצמנו וגם זה כבר לא כל כך מצליח עד שתהייה גם לנו פיליפינית.  בגלל שאנחנו כבר לא, אז הפה שלנו עלול להיפתח טיפה יותר מהמקובל ומהנסבל,אז מה ? כמעט בן שבעים וחמש, הסבא, שידבר.  לראות הוא כבר לא.  לשמוע הוא כבר לא. רק לדבר הוא עוד יכול.  אז שיהיה לו לבריאות.

פעם דווקא כן היינו עמוק בעניינים, גם בסיפור של איך ולמה ולמרות מה ונגד מי החליטו לבנות את החדר-אוכל החדש, זה של היום.  על זה דווקא לא נרחיב כי זה סיפור מאד פיקנטי אבל לא מאד אסתטי וגם בכלל לא תורם לשום גיבוש חברתי.   אנחנו גם היינו בין אלה שטרחו לחפש ארכיטקט לתיכנון החדר-אוכל ובין אלה שבחרו באחד מבין שלושה או ארבעה המועמדים.

אחת הסיבות שבגללן נטינו, אנחנו החמור, לבחור במי שתיכנן הייתה הצורה החיצונית של המבנה שהוא הציע.  ההצעות האחרות היו לא רעות אבל אנחנו  נדבקנו דווקא לזאת.  זה היה מזמן אבל אנחנו עוד זוכרים איך  שמול המַקֶט של המבנה  הרגשנו ככה:  1.  זאת צורה נעימה לעין, אחידת קוים, מקרינה פונקציונליות ויופי של פשטות.     2.  איפשהו כבר ראינו כאלה בניינים?  3.  אם ייבנה כאן כזה חדר-אוכל,  הוא ישפיע לטובה על כל צורת סביבתו.   למה?  לצורה הזאת יש ערך סגולי אמנותי –אנושי-חברתי משלה .  לא זכרנו מה ערך ואיזה סגולי בדיוק אבל היינו בטוחים שזה זה.

עשרים ושבע שנים אחרי בנייתו זכה המבנה לשינוי ולשיפוץ.    בעיקר בפנים, במבואה למטה ובכניסה העליונה ששינתה פניה, שנוספו לה גם שירותים וגם קיר חוצץ בינה לחדר האוכל.   שמענו כל מיני הערכות להנ"ל.  אנחנו סבורים שהשיפוץ תוכנן  ונעשה בכשרון רב ובידיים אמונות של מי שיודעת היטב מה לשפץ איפה.  

כשמסתכלים על חדר האוכל מצד מערב אפשר לזהות את מקור ההשראה למתכנן:  הַבַּאוּהָאוּס.  גרופיוס,קנדינסקי,(האנס) מאייר,מיס ואן דה רוהה ואחרים, מעצבי ביה"ס הכי מפורסם בעולם לאדריכלות,  תקועים לנו בשורש הרעיון התיכנוני של חדר האוכל בק"ק יזרעאל.    משם הקווים הפשוטים, הפונקציונליות והמראה האסתטי-עממי של המבנה.

אבל עכשיו, אחרי השיפוץ נותר הקטע מדלת הכניסה לכיוון המטבח – מבחוץ, קצת מרגיז את העין.  היה שם קו חלונות אחיד כמעט לכל אורכו של הקטע.  אחרי השיפוץ יש שם שלושה חלונות נפרדים כל אחד לחוד מהשני והלך לאיבוד אחד מהקווים היפים שאיפיינו את המבנה.    חבל.  וזו בהחלט דעתנו הפרטית.  בלבד.  אפשר אולי לעשות משהו בנידון?

                                      בקלנועיות חמורית
                                                                                    אמן.
                                       



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה