יום שבת, 8 באוגוסט 2015

על טעם ועל ריח ועל חוזק הקלנועית (357) 7.12.07


על טעם ועל ריח אין להתווכח. זה  יפה בתור פתגם.  אבל חשוב מה הפוזיציה של הטעם ושל הריח.   למשל:  חשוב שטעם של חַמִין לא יהיה כטעמה של עוגת תפוחים וחשוב שליסמין לא יהיה ריח כמו של מזבלה.  כשכל הטעמים וכל הריחות נמצאים בטריטוריה שלהם אז על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.  אם כל אחד מהם מזכיר משהו אחר שבכלל לא שייך – אז אפשר להתווכח, לפחות מי שזה מפריע לו.

אמש אחרי מי ימלל גבורות ישראל ואחרי המרק בצל והבשר הקר והצ'יפס ולפני הסופגניות עם שניצלבורשט במועדון,  יצאנו לתפוש פַּאף מהמקטרת בלהישען על המעקה על יד הכניסה מלמעלה.   בהזדמנות הזאת הצצנו בתחתית של ה"מצחייה" החדשה שעשו לכניסה העליונה של חדר האוכל.   מכאן, עם חשיכה ועם התאורה הקבועה בתקרה הזאת, זה נראה בהחלט יפה.  אפילו מפואר.  לא היה מבייש כל כניסה ללובי של מלון פאר.   בעיקר קווי המיתאר שמתרחקים מאיתנו כשהם מרווחים ונהיים למשהו צר בצד השני.  

ככה גם עיצוב הציפוי של התקרה וככה גם התאורה.

עד כאן הכל טוב.  אלא מה?  באור יום זה לא ממש זה.  מרחוק לא מבינים איך אל מבנה בַּאוּהָאוּס כמו החדר-אוכל שלנו מדביקים (גם בכלבו) גְנוֹנָה עשוייה מפרופיל שמזכיר את הפטנט של "פל-קל" לזיון בטונים של גגות עם פח מגולוון במקום פלדה.  ולזה גם מודבקים אלכסוני צינורות בשביל שפה זה לא יקרוס כמו ב"ורסאי".  בקיצור, גגון אולי יפה כשלעצמו אבל לא ממש במקום הנכון.

לא ברור למה לא דאגו לקבוע שם גגון בסגנון הבנייה המקורית של חדר האוכל, בקורות עבות ורבועות עם שפריץ בהיר וגמרנו.   אנחנו לא שואלים מי תיכנן, מי קבע למתכנן את הקונצפציה לתיכנון וגם באיזה אילוצים תקציביים ביצע המתכנן את הפרוייקט.   למה? כי אחרי שהשיבו לנו מה שהשיבו בעניין השגתנו על קווי החשמל לשיכון ותיקים, לא נראה ששווה להשקיע בחקירות מיותרות שמרגיזות את הבני-אדם.

אבל בדיוק כשעמדנו אמש לתפוש פאף מרגיע מהמקטרת וגם אוויר חורף צח מתחת לסככה החדשה שמה בכניסה העליונה,  התנפלה עלינו ילדה מתוקה (איזה סַרוֹיָה קטנה?) שאולי גם ידעה מי זה הסבא-חמור המקלנע.  וכמו שכשהיינו ילדים שמשוויצים באח גדול שלהם או באבא הכי בריון שלהם, היא צרחה לנו בקול רם:   הקלנועית של הסַפְּתָא  ש ל י  יותר חזקה מהקלנועית  ש ל ך !!!   זה מה שעשה לנו ערב של נס חנוכה בלהתגלגל מצחוק  בריא ומשחרר.

                                 בקלנועיות חמורית


                                          אמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה