יום שישי, 7 באוגוסט 2015

נזכרנו מה שכחנו (335)



בכל פעם שאנחנו מקלנעים למעלה אל התחנת- אוטובוס, אל המחסן- בגדים, אל הענקמון שבונים למייטרוניקס ואל סתם טיול ערבית אצל הבריזה שנושבת שם כמה שרוצים, אנחנו נזכרים ששכחנו לנעור משהו חשוב:   את מה שהיה פעם מחסן-תבואות ואולם ספורט ועוד מיליון דברים ושעכשיו הוא זמנית מייטרוניקס –   צריך לסלק.   כמו שסילקו את הבית-אימון ואת המכון- קיטור ואת הלולים.   במקומו צריך מהר לסלול משטח אספלט שישמש לתנועת מכוניות פנימה והחוצה.  לא לעוד חנייה !!!

מי שנקלע שמה במשך היום, ובמיוחד בבוקר ולפנות ערב לא יכול להימלט מהביעותים של כמעט תאונה וכמעט אסון שעוד לא התרחשו  מהפלונטרים שנוצרים כתוצאה ממאות ואולי יותר פעמים בהם חולפות ומסתבכות משאיות ענק, אוטובוסים, כלים חקלאיים ובעיקר, סתם מכוניות של כל העולם.

זה נורא עצוב לוותר על המבנה ההיסטורי.   אבל גם ההיסטוריה לא פינקה אותו מי יודע מה.  מאז שהפל"מחניקים ארמני ויאיר רחלי בנו אותו בשביל להיות מחסן תבואות ואולם תערובת, שם למעלה איפה שזה לא מפריע לכלום, התהפך הכל לגמרי ומאד. 

היום תקוע המבנה כמו פרונקל באמצע של האמצע של האקשן הכי גדול.  בניין יפה הוא אף פעם לא היה.  מתאים למטרותיו  גם כן לא ממש.  תמיד היו בו המון זבובים, אבק, עכברים, מחנק ובעשרים השנים האחרונות גם צפיפות מסביב.  מה שהוא כן מצליח לעשות טוב מאד זה להיות עצם בגרון של ק"ק יזרעאל תובב"א, לא לבלוע ולא להקיא.

אז בצער רב וביגון קודר - שוב נזכרנו ששכחנו להגיד (אם זה יועיל) שכבר יורידו אותו לפני שזה ייגמר לא טוב.  כשהצענו את זה למישהו אז הוא טען שהמבנה שווה לפחות מיליון שקל ועד שלא ישלמו לנו את זה אז לא להוריד. לעניות דעתנו, בתור מפגע תחבורתי נוראי, הוא שווה הרבה יותר.  רק שלא ברור למה ולמי ישלמו את הכסף אחרי תאונה בגללו.

                                 בקלנועיות חמורית


                      אמן.

אין תגובות:

פרסום תגובה