יום שישי, 7 באוגוסט 2015

כתוב וחתום וגם מתורגם להפליא (305)



אנחנו כבר גדולים ולא מתביישים לכתוב לפעמים איזה שיר, כשיש על מה.  לא יוצא לנו לכלול ברשימותינו שירים של אחרים.   לכבוד שנת תשס"ז העומדת לבוא עלינו לטובה כתוב וחתום, בא לנו לכלול כאן שיר אשר לעניות דעתנו הוא הטוב ביותר שנכתב אי-פעם על קיבוץ.  השיר הופיע  כבר בעלון 1188 של קב' יזרעאל באוגוסט 2005.  ברשימתנו מס' 262 הִבַּענוּ אז התרשמות עזה למקרא השיר.    תענוג לחמורים מקלנעים לפרסם אותו שוב.  אנחנו ממליצים לקרוא בו לאט,לאט וליהנות מכול מלה.  כך במקום לשמוע חדשות.

                                       בַּקִּבּוּץ.                      מאת טליה ברנט.

                      יֵשׁ אֲצִילוּת שְׁקֵטָה בָּאֹפֶן שֶׁבּוֹ
                       הָעֵצִים עוֹמְדִים
                       וְהַשָּׂדוֹת
                      לוֹהֲטִים.
                       וּבִמְיֻחָד בַּאֹפֶן בּוֹ
                       הָאֲנָשִׁים פּוֹסְעִים דֶּרֶךְ הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם,
                       עֵינֵיהֶם שׁוֹפְעוֹת יְדִיעָה פְּנִימִית
                       עִם צֵל צִלָּהּ שֶׁל אַכְזָבָה דַּקָּה.
                       אַךְ מֵעֵבֶר לְכָל זֶה
                       הֵם פּוֹעֲמִים בְּגַאֲוָה
                       אֶל מוּל גַּן הָעֵדֶן שֶׁלָּהֶם.
                       וְלַמְרוֹת צִנַּת הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ
                       יוֹם אַחַר יוֹם
                       וּמַגָּע הַקֶּרַח שֶׁל חֲלוֹמוֹת עוֹטֵי-אָבָק
                       הַשְּׁזוּרִים בֵּין הַגִּנּוֹת,
                       יֵשׁ כַּאן חֲמִימוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לַמֻּרְגָּשׁ
                       בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
                       וְהִיא עוֹטֶפֶת אֶת הַאֲוִיר בִּגְלִימָה
                       שֶׁל טֹהַר וְשַׁלְוָה.

 תרגמה דורית פינק.
                                                      בקלנועיות חמורית, שנה טובה.

                                  אמן.

אין תגובות:

פרסום תגובה