יום שישי, 7 באוגוסט 2015

על ענן כביש רץ ענן חמור. (323)



מי לא מכיר טוב, טוב את העלייה מהעמק עד לצומת  יזרעאל ?   אז להזכירנו, יש שם קַו לבן מהתחלת העלייה שהולך ככה ארוך מאד עד לאחרי הכניסה אלינו וגם אחר כך יש קַו לבן מקוּוקַו.  למה עושים קו לבן?  שיידעו שלאורכו אסור לעקוף. נקודה.

אפשר לעקוף שם דווקא באמצע העלייה, איפה שלמשאיות האיטיות יש אפשרות לנוע מעבר לקו צהוב בצד ימין ולהניח למהירים לנסוע בנתיב הימני הלגיטימי.  האפשרות הזאת נמשכת עד לחורשה שלפני הפיתה הדרוזית של שבת.  פחות או יותר.  אם נסעתם אחרי משאית איטית עד לשם, איפה שהמשאית האיטית מתחילה לצבור מהירות של סוף העלייה אז מעבר לקו הצהוב נגמר לה המקום והיא עולה על הנתיב הלגיטימי ואי-אפשר יותר לעקוף אותה כי יש קו לבן.

נהגים נורמליים אמורים להתאפק (הבדל של עשרים שניות) ולנסוע אחריה בלי לעקוף.

ביום א' השבוע חזרנו מ"דורות בגלבוע" בצהריים, אחרי שתלינו שם תערוכת ציורים חדשה.  בסיבוב המעצבן מהכביש לגלבוע לכביש העולה מהעמק עצרנו. על פנינו חלפה בנחת ובהתאמצות משאית טריילר כפולה ומכופלת.  אחריה היה ריק. משמאל לא ירדו והשתלבנו בשלווה מאחורי הטריילר בדרך למעלה.  לא עקפנו אף על פי שהטריילר נסע איזה עשרים ק"מ לשעה בסוף העלייה.  לא עקפנו גם מפני שאנחנו חמור שנוהג בזהירות הגובלת בפחדנות.  ויש שם ,כידוע גם קו לבן ואמיתי.

מרוב שזה היה לאט היה לנו זמן להסתכל מה קורה בראי משמאלנו.  משאית קטנה ניסתה לעקוף אותנו ואת הטריילר. בקצה העקיפה היא עברה את הקו הלבן.  ומה? בתחת שלה היו דבוקות עוד חמש מכוניות פרטיות עם נהגים שיש להם עצבים ברגל שעל הגאז  אבל  זמן אין להם בכלל.    כל החמש מכוניות, לאורך מאה מטר לפחות, הצליחו לעבור את הקו הלבן במאמץ לעקוף את המכונית הירוקה של החמור ואת הטריילר הכפול ומכופל.

בערך באמצע התל, לפני העיקול של נהגי השבת, חזרו כל המכוניות, בהצלחה, לנסוע בנתיב הימני באין מפריע או שוטר.   זה גם מפני שממול לא בא שום איזה טריילר בִּרְיוֹן עם ברקסים טובים ,כזה שמרשה לעצמו להאט בירידה יותר מאוחר מהמקובל.

כי אם הוא כן היה שם, עם ברקסים טובים שמאפשרים לבלום מאוחר מהמקובל, אז  מול הפיתה הדרוזית היו חמש מכוניות נכנסות אחת בטוסיק של השנייה עם טריילר בתוך הפרצוף המרוסק של הראשונה,  כולם אייטם למהדרין בחדשות על תאונות אידיוטיות ברדיו ובטלביזיה.   וגם לא בטוח שהיה נשאר שם אפילו חמור אחד מקלנע בשביל לספר את כל העלילה הזאת בעלון של הקיבוץ שלו.

                                      בקלנועיות חמורית


                                          אמן. 

אין תגובות:

פרסום תגובה