יום שישי, 7 באוגוסט 2015

על החתול של אבו-שַׁקרא ועוד (324)



עם החתול אי אפשר לתקשר. לא יודעים מה הוא חושב ואיך בדיוק הראש שלו עובד.  אבל הוא מסתדר טוב מאד בכל מצב ואפילו נופל על הרגליים אם זורקים אותו מהקומה השלישית. חתול מאמץ לו בית ולא בית מאמץ לו חתול. חתול לא מפחד מאף אחד. אפילו לא מכלב. עובדה. איפה שיש כלבים יש גם הרבה חתולים.

במוצ"ש הלכנו לגלריית עפולה. מי שרוצה לראות ציור ברמה בינלאומית, נקודה,  שיבוא לראות מה שאנחנו ראינו, מעשה מכחולו של צייר מחונן, בוגר ביה"ס לאמנות ומורה לציור שזכה בפרסים מכובדים ממדינת ישראל.  שמו פאריד אבו-שקרא.

האיכות והצורה של ציוריו מזכירים להפליא אמנים מערביים מודרניים בעלי מוניטין אוניברסלי, בעיקר רקע הציור ותפישת רעיונו.  ויש שם הרבה חתול. החתול הזה הוא מוטיב קבוע אצל האמן.  מפיו שמענו בתשובה לשאלת אחת הצופות כי הוא מעריך את החתול כי חתול זה חתול ולא סתם כַּלְבְּ .   בעד חתוליותו של החתול מתייחס האמן אל עומק ילדותו, טיבם של חייו בכלל ומצבם של בני עמו בפרט.  כל זה בשמן על בדים גדולים ומאירי עיניים.  מומלץ מאד לראות.

בהזדמנות זאת הקדמנו טיפה והתפלחנו לרגע למבואה של היכל התרבות, קיר על-יד.  שם מוצגות עבודותיה של אביבה מרומי מעין-חרוד וגם מהכיתה שלנו ב"דורות".     הכל אצלה שם סוסים ובנות-יענה.  ציורים בכלל לא רעים, בעיקר מה שסביב לחיות הנ"ל, רקע שהוא ציור מעניין ומושלם כשלעצמו.

ואתמול נסענו עד עין-גדי להביא את ציורי תערוכתנו לאחר חודשיים של תצוגה שזכתה לשבחים אמיתיים.  כאלה מגיע גם לאולם התרבות שם. זה מבנה יפהפה וחכם ומושקע הרבה ונכון בכל מה שקשור לצרכי תיאטרון ואירועים בכלל.  לפני שיבנו (???) כזה אצלנו – כדאי לרוץ ולהסתכל .

                                      בקלנועיות חמורית מציירת

                              אמן.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה