יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

על קצת חרפה ועל הרבה בושה (190)



כבר כמה פעמים כשהיינו בעפולה, בלי לצאת מהאוטו, שמנו לב שמול התחנה המרכזית עושים שיפוץ גדול במשולש הזה שבשפיץ הדרומי שלו, איפה שיש עיגול, היה קיוסק חשוב מאד בדרך מהתחנה המרכזית  ה ה י א לטרמפיאדה שלנו. עכשיו הקיוסק הזה חשוב פחות, אם בכלל.

פעם, פעם המשולש הזה היה מין פַּרְק עם קצת עצים והרבה שיחים, שממנו מזרחה לא היה כלום לכל מטחווי העין, חוץ מקוצים ותחנת קמח וגרוטאה מפלצתית של טרקטור או אוטו ממלחמת העולם הראשונה, כאלה שעשו להם  השכם בבוקר מדורה מתחת למנוע בשביל שהוא יסכים להתעורר. 

בצד של השפיץ של הפַרק המשולש הזה, שהשנים והכבישים מסביב קצצו אותו לחצי, היה שלט לבן מפח ועליו כתוב בשחור: "חורשת אנדרוס".  בעוד מקום שם היה עוד שלט כלשהו שעליו היה כתוב משהו כמו "גן השלשה" (אולי?).   בתור חמור סקרן שתוחב את האף לכל דבר שלא צריך ושגם לא בדיוק מעניין את אף אחד, נכנסנו לשמאל המשולש בדרך למשטרה ופנינו ימינה לתחנה המרכזית וגילינו שבצד הזה של הפרק המשופץ יש כבר חנייה מסודרת וממודחנת.   שמנו שקל(לעשרים דקות) וערכנו סיור בשיפוץ.

בעינינו, באופן כללי, זה נראה חנטריש אחד גדול שכולו עשוי אבן ורודה  בסגנון אנחנו לא יודעים איזה, בכל אופן לא מכאן ולא מעכשיו ולא מאז שגבעת המורה פיזרה בעמק את הבולדרים האמיתיים שיש בסביבה.  אבל לא זה מה שבשבילו שילמנו את השקל חנייה.  השלט "חורשת אנדרוס" שלפחות  פ ע ם  היה פה, הלך לאיבוד. לעומת זה יש שם מין מבנה עם שערים או חלונות אבן ורודה ובו קבוע שלט בגודל של בול דואר גדול:  שם  מצויין כי זאת אנדרטה לד"ר דוד מוסינזון, לחיים שטורמן ולאהרון אטקין שמכוניתם עלתה על מוקש בבקעת בית-שאן ב 1938, שעה שעסקו בענייני התיישבות עברית חדשה.  יהי זכרם ברוך.

לואיס אֶנְדְרִיוּז בן ה41 היה "אַנזַאק" אוסטרלי מצבאו של הגנרל אלנבי, הצבא שכבש את פלשתינה מידי התורכים ב1918.    18.000 חיילי הוד מלכותו ג'ורג' החמישי נפלו במלחמה הזאת, שאחרי הכרזת בלפור נחשבה בעיני היהודים כשחרור הארץ מידי הַתּוֹגָר.    לואיס אנדריוז כיהן בתפקיד מושל נצרת.  בספטמבר 1937, כשחזר לואיס אנדריוז מתפילה בכנסיה האנגליקנית שבנצרת, המתינו לו אורבים מהכנופיות ורצחו אותו בתשעה כדורי אקדח, מה שנקרא ווידוא הריגה. 
רצח אנדריוז  חילק את מאורעות 1936-1939  ל"לפני רצח אנדריוס" ולאחריו.  שלטון המנדאט הבריטי לא השתייך, לא לארגוני זכויות האדם, לא לשום "ירוקים" וגם לא היה יפה-נפש נוכח רצח מושל נצרת.   לאחר הרצח השתלטו כנופיות הערבים על שטחים גדולים בכל הארץ, לרבות העיר העתיקה.   האנגלים שלחו לפלשתינה (א"י) יותר מדיביזיה של חיילים ושוטרים(כוח גדול מבפרשת פולקלנד).  בראש הכוח הזה ניצב לא פחות ולא יותר מאשר הגנרל האלמוני ברנארד מונטגומרי. עבור חייליו לא הייתה בעיית "פקודה לא חוקית" בכל מה שנוגע לירי באנשי כנופיות עם משפט ובלי.  מי שלא נהרג, נמלט לעבר-הירדן וללבנון, כולל המופתי וכולל קאוקג'י.

המושל לואיס אנדריוז נחשב לידיד הציונים וההתישבות היהודית.  כשביקשו השלטונות להחליפו – מיהרו מנהיגי הישוב להפציר שיישאר.    הוא נקבר בבית הקברות של הבישוף גובאט במזרח ירושלים.  שם הוא קבור כמו שצריך וממשלת בריטניה שולחת לשם עד היום גננים שמתחזקים כל בית קברות של חיילים אנגלים ברחבי כל קרבות האימפריה לשעבר. זה גם כולל כל מקום בישראל שבו קבורים חיילים בריטיים יהודים כמו אחרים.

אוי לבושה ואבוי לחרפה שממיטה, עלינו ועל כל עם ישראל, עיריית עפולה בעניין הזה. עוד כשהייתה עֲפוּלֶה סתם חור בקצה הסרגל, ב1937, התנפלה עליה חטיבת הירמוך של קאוקג'י וכמעט שטפה את בירת העמק בת 450 התושבים.  האנגלים הזעיקו את כל המלחים של שתי אוניות קרב שעגנו בחיפה.  אלה הניסו את הפורעים בחזרה לג'נין (את הסיפור הזה כבר קילנענו פעם בחמוריות).

יש מספיק זמן לתקן את המעוות וכל המקדים ישתבח.
 
                            
                             בקלנועיות חמורית
                

                   אמן.

אין תגובות:

פרסום תגובה