כשלא נותנים בשקט לאכול (210)

המצוקה של קְלֵיר והזַעֲמוֹת של צימוק  לא נותנים לעכל בשקט את הארוחת הערב, את הקללות של אנטון ואת הצרחות של מֵייוִיס.  זה בגלל שהמדרכה החדשה לבריכה לא טובה לקלנועיות ויש שוּשקֶעס וקיפצוצים מסוכנים גם מהצד הזה וגם מהצד של שיכון נוף.    בעד נגד זה צימוק מסרב לרדת עם הקלנועית לבריכה, עם כל מה שמשתמע מזה לאיכות החיים של קְלֵיר. נקודה.  ככה כמה שבועות בכוננות ספיגת ניג'וסים עד שהעצבים של החמור נגמרים.  בעטנו זוגית לאחורנית והקלנועית זינקה לברר מה תקוע אצל מי איפה.

כל זה גם ביוזמת הקלנועית של החמור שבכל מה שנוגע לה – אין סבלנות ואין אובייקטיביות לשום מכשולי קיפצוץ מיותרים בדרכי הקיבוץ.  קליר פִּימפמָה לנו ערימה של שמות לטיול כתובות שאליהן פנתה ופנתה ופנתה ופנתה ולא יצא כלום  ושמאז אי אפשר לאכול בשקט אז יללה,  התחלנו לברר. (הכל מהראש של החמור וזה פה ממש לא פרוטוקול).

נאום ורד:   "...שאני יַראה לך את כל התיק עם הניירת על הפרוייקט הזה שבכלל עוד לא גמרו ועוד לא מסרו לנו כל המועצה האזורית הזאת עם כל מי שיש שם!? הכביש לא כביש . המדרכה לא מדרכה.  השיפועים הפוכים. הכל מתפרק. לא פיקחו שם.  המהנדס שתיכנן את זה בא וראה ולא הכיר את התוכנית שלו ומה לא?  אז מה? לא טוב לקלנועיות?  הלא  א ת כ ם  בעצמכם שלחתי פעם לבדוק את זה אחרי שקליר צרחה לי כבר אז  ו א ת ם  בעצמכם דיווחתם ש כ ן אפשר לעלות ולרדת. אז מה?  זה לא פותר את כל הפלונטר הזה שעוד נאכל ממנו בדליים מדני עטר שאפילו אני הצבעתי בשבילו.   שלום. סליחה. תודה. ביי."

נאום איזי: (עייף. עייף) "מה אתם רוצים ממני? למה דווקא אלי באה קליר?  לדרוך לי על הפצעים של הפרצוף של הבניין היום ?!?  למה יזרעאל לא עשתה את הפרוייקט הזה לבד? יש פה מספיק כסף בשביל זה. חוץ מזה אני לבד ותאמינו לי, יש לי מספיק צרות גם בלי השאלות שלכם.  לקח 20 דקות לְמַתְיוּ לפתוח את הגדר שם ולפתור לצימוק את הבעייה. שלום.  ביי. יללה."

אישיות ידועה (על המדרכה):  "מי זה הטמבל ששפך את הבטון ככה וברח?  למה לא פיקחו עליו, על החרא?  מי משאיר כזאת שׁוּשְׁקֶע איפה שזקנים צריכים לנסוע עם קלנועיות?! וככה זה גם נראה.  כמו דברים אחרים פה.  אני לא אמרתי כלום. אתם לא דיברתם אתי.   אל תכתבו אותי בשום מקום."

נאום בני סיגל (בַּאס,לאט לאט ונמוך):   "הכל בולשיט.  קבלן מחורבן עשה ולא גמר. אני לא שמתי את הילד הזה ששלחו מהמועצה לפקח על העבודה מול החיות ההם.   כסף הקבלן הזה לא יראה מהמועצה עד שלא יחזור לתקן הכל. בכלל, לא את הכל יודעים פה ואני לא מדבר.   ביי."

נאום אדי על ה 6 בבוקר בבריכה (סוֹפְּרַן עצבני):   כשישראל חטף מה שקיבל עשו אותי אחראי כאן. עשיתי רשימה של מה שצריך לעשות  בבריכה.  הקפיצות האלה עם השיפוכים והקיפצוצים שאפשר להתהפך לא יכולים להמשיך להיות.    הלכתי לאיזי. הוא שלח את מתיו בידיעת ורד ופתחו שם במגרש כדורסל פתח איפה שהיה צר מדי ועכשיו אפשר לרדת לבריכה עם קלנועית בלי כל המדרכה החדשה הזאת.  אותי לא מעניינים יותר הסיפורים של את מי לחייב בשביל התיקון בגדר וגם כל הקבלנים של המדרכה.    ביי.

                                               

                                      ***********

זהו. אז לשחות בבוקר בבריכה כמו מיליונרים אפשר, בלהגיע עם קלנועית עד המים.  אבל בלי יללות על הסאלאט של הארוחת ערב לאן נגיע?   יללה ביי.  וכולם מוזמנים לשיר את הבית הראשון וגם להשלים את השיר הבא לפי "מְשׁוֹךְ בַּגֶזֶר"  המיתולוגי.

                                      שִׁמְעוּ יַלְדֵי יִזְרְעֶאל

                                      מַעֲשֶׂה בְּשׁוּשְׁקֶע

                                      שֶׁגָדְלָה בַּמִדְרָכָה

                                      בַּדֶּרֶךְ לַבְּרֵיכָה.  אָ !

                                      אֵיזֶה שׁוּשְׁקֶע! אֵיזֶה שׁוּשְׁקֶע!

                                      אֵין כָּמוֹהָ שׁוּשְׁקֶע!

                                      עַד שֶׁלֹא  יָבוֹא מָשִׁיחַ

                                      לֹא תָּזוּז הַשׁוּשְׁקֶע.   (וכולי וכולי.)                                                         

                                         בקלנועיות חמורית

                      אמן.