פיוטים לארוחת בוקר בסוכה בשבח כל העושים בקודש המלאכה, לא רק החתיך של אביבה. (173)

                                     אִם הַבּוֹיטְלֶר יָמוּץ

                                זֶה  הַסוֹף שֶׁל הַקִבּוּץ.

                                אֲבָל הוּא לֹא שָׂם קָצוּץ

                                וְעוֹשֶׁה כָּל מַה שֶׁנָחוּץ

                                עַל מְנַת שֶׁהַקִבּוּץ

                                לֹא יִפּוֹל וְלֹא יָפוּץ,

                                כָּל זְמַן שֶׁקֵיבָתוֹ בְּפִצוּץ.

                                אֲפִילוּ שֶׁיֵש צַ'אנְס (לֹא רָצוּץ !)

                                שֶׁגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה יִשׁוּב עָקוּץ

                                בְּהַפְרָטָת הַכָּל עַד פִּצְפּוּץ,

                                (אֲפִילוּ אִם מִמֶנוּ נַפְשֵׁנוּ תָּקוּץ)

                                זֶה פָּשׁוּט מִתְקַשֶׁה פֹּה לָרוּץ

                                אֲבָל מְחַכֶּה שָׁם בֵּינְתַּיִים בַּחוּץ

                                בְּשֶׁקֶט וּבְלִי  שׁוּם צִיוּץ,

                                כָּל זְמַן שֶׁבּוֹיטְלֶר, בַּחוּרְצִ'יק לא גוּץ,

                                עִם קוֹפִיץ בְּכַף יָדוֹ קָפוּץ

                                וּקְצָת מֶלַח זְנָבוֹת מוּכָן בְּקַמְצוּץ,

                                מַמְתִּין שָׁם בְּחִיוּךְ מָתוֹק-חָמוּץ

                                כְּשֶׁאוֹנוֹ עוֹד בִּכְלָל, בִּכְלָל לֹא מָצוּץ

                                לְהַגִישׁ בַּסֻכָּה גַם  פַלַפֶל מֵאֶרֶץ עוּץ

                                וְנִצְנוּץ שֶׁל מִצְמוּץ בְּפָנָיו לֹא יָצוּץ.

                                        בקלנועיות חמורוּץ

                            ואחד קרוּאַסוֹן בכל אוזן

                     אמן.