יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

על קִמחא דפסחא וגם תיקונצ'יק (193)



בעלון האחרון (1115) חטפנו בפרצוף שתי הפתעות.  אחת מהן:   בעלון הזה נדפסה גם "בלדה לאקליפטוס גזום", פרי רוחו של החמור.   בארוחת בוקר שלמחרת הִפְטִירָה אחת מקוראותינו היותר חריפות:  "אם הבנתי נכון מה שבדיוק כתבתם אז שכחתם שמה את אליהו."  

נכון. אנחנו מתנצלים בזה על הטעות ועל השיבוש ואנחנו מבקשים סליחה מהנוגעים בדבר. כבר ציינו כמה וכמה פעמים שקשה לסמוך עלינו בענייני דיוק.  וחבל.   בבלדה הזאת היה צריך להיות כתוב ש"מאז נותרנו רק עשרה, שבעה רואים אותך כל יום ומוישה'לה, טיוכקה ואליהו מהשקדים."

                                      ***************

במהדורת חדשות אחת זכינו להתבשר:  "אלפים צובאים לפתחי עמותות הקמחא דפסחא על מנת לקבל חבילת מזון לחג, מה שמעולם לא נראָה במדינה".  האַייטֶם הבא היה:    "בנק דיסקונט הראה רווח השנה. משכורת המנ"כל  3.7 מליון שקל לשנה (אנחנו שוק תחרותי – זה התירוץ).   הקריין לא התמוטט.  למחרת זה הופיע בעיתונות בלי התרגשות.  כבר ראינו הרבה כאלה.

עכשיו סתם שאלת ייאוש: ולדימיר איליץ' לֶנִין כינס פעם ישיבת פוליטביורו סודית. באמצע הישיבה הסודית עבר מישהו בחוץ, דפק על התריס ושאל אם יש בבית הזה מישהו בשביל דחוף להשלים "מניין". לנין נשאר לבדו עד ששאר הטַבַרִישְצִ'י חזרו. אז למה שמה היינו מוכנים לשפוך דם שלנו ושל עוד מיליוני רוסים במהפכה נגד הנ"ל ונגד כל ערימה של אלפיון עליון (עם השוק התחרותי שהוא תמיד רק שלו)  וזה למען צדק סוציאליסטי ?  ולמה דווקא  פה, את הדם, מוכנים לשפוך רק על פינוי התנחלויות, תאונות דרכים ומלחמות עולם תחתון ?!?  

איך זה?!

חַקְסַמֵחַ.    ולשפוך את החֵמה על השחין, הצפרדע, הכינים, וגם על העָרוֹב. ולנגב בזהירות.
                                     

בקלנועיות חמורית

                            אמן.


  

אין תגובות:

פרסום תגובה