יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

אקליפטוס מלבלב חוֹרֵץ לשון לַחמור (198)

                                  


                                מֵאָז צָמַחְתָּ אֶל-עַל –אֲנַחְנוּ לָעֹמֶק.
                                מֵאָז נוֹתַרְנוּ רַק עֲשָׂרָה:
                                שִׁבְעָה רוֹאִים אוֹתְךָ כָּל יוֹם
                                 וּמוֹיְשָׁה'לֶה וְטְיוֹכְקֶה וְאֵלִיָהוּ מֵהַשְׁקֵדִים.


זה מה שפרסמנו לפני שש רשימות (כולל תיקון) בתור "בַּלַדַה לאקליפטוס גָזוּם" עם הבית החוזר שלעיל.  הבלדה הייתה קצת די מצמררת בשביל כמה קוראים וגם בשבילנו.  אולי אפילו קצת מוגזמת  בשביל סתם מקרה גיזום.  בא האקליפטוס הקצוץ הזה בעצמו וטופח על פנינו באופן ברור, ללא צל של ספק או סְפֵק סָפֵק  שאומנם הגזמנו הַגְזֵם.

מי שרואה אותו עכשיו בכל יום – רואה עץ גזום שמתחפש כמו עֵשָׂו בלונדיני שבפורים צובע את הראש לג'ינג'י -  ירקרק – אדמדם בשביל להרגיז את אימא ולהצחיק את כולם.  ולא רק את הראש הוא צובע. גם כל מיני מקומות למטה ובאמצע ובכלל.  וזה בעליל, על מנת לעשות צחוק* (ראה הערת רגל) גדול מחמורים מקלנעים שכל דבר מזכיר להם תמיד רק משהו עצוב, עגום, אחוז דיכאון ויאוש  כמו הפרצוף שלהם.

וזה, להזכירנו, דווקא כשהג'קאראנדה, כמו בכל תחילת קייץ, שורפת את העיניים בסגול יפהפה.  וזה דווקא בזמן שהמפעל שלנו יוצא להנפיק בבורסה.  וזה דווקא כשכל מיני שכנים מראים עלינו באצבע ומסננים בין השיניים: תביטו, תביטו את המיליונרים האלה מאיפה הם יצאו לנו?  

.  וזה, להזכירנו,  כשנכון להרגע שוכח הקייץ להגיע, מה שטוב מאד לעצבים וגם לנוף שעוד יש בו הרבה ירוק בעיניים וגם שלא נשאר בו מקום אפילו לחנייה אחת לאף עובד נוסף.

והעיקר, כל זה מתרחש כשבמז"ט אנחנו הולכים להחליף את שמנו ל"גִבְעַת- סוּסְקִין".

אַחְלָה של ימים טובים.        וכאן הערת הַרֶגֶל, תמצית המוח המקלנע:

*  בהזדמנות כזאת, כשרואים כזה אקליפטוס מלבלב, אולי פעם בחיים של החמור המקלנע שעושים ממנו צחוק, אנחנו שמחים לפרט בזה את כל האופנים שבהם אפשר לעשות צחוק מחמורים מקלנעים בעברית של היום:     

"איטלולא, אירוניה, בדיחה, בדיחוּת, בוז, ביזוי, ביזיון, גידוף, גיחוך, גינוי, הומור, היתול, היתולים, הַלעגה, השמצה, התבדחות, התלוצצות, התקלסות, זלזול, חוכא ואיטלולא, חיוך, חירוף, חריפות, חרפה,לגלוג, ליצנות, לעיגה, לצון, ליצנות, מהתלה, ניאוץ, סניטה, סרקזם, עוקצנות, עלבון, צחוק, ציניזם, קלס, קינטור, שנינה, שנינות."
                                               
הכל מקוטלג, מבורר ומפורט שחור על גבי לבן באַלְמַנַךְ "מילה במילה" – תֶזֵאוֹרוּס של השפה העברית, מאת איתן אבניאון ובהוצאתו לאור.

והכל בגלל אקליפטוס אחד, שתי רשימות לפני ה 200.  בע"ה.
                                   

               בקלנועיות חמורית

                               אמן.

                                                         
                                     


                                     

אין תגובות:

פרסום תגובה