יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

חמוריות קלנועית בסוֹל מִינוֹר (203)



בשביל להאזין לוירטואוז אַרְמֵנִי  נאספים, כחום הערב, כל מי שבראש שלו יש כל היום רק מה אפשר לבשל מחר שעוד לא יצא מהאף?   וכל מי שיש לו כל היום בראש איפה יהיה הפיצוץ הבא בצינורות מים של המשק וגם זאת שאחראית כל היום על התקציב להשתלמויות והתקציב נגמר ורק לילד שלה לא נשאר.  מגיעה גם זאת שכל היום יודעת על פה את מספרי כולם בכל-בו ואת השגעונות שלהם וגם זהו שהודיעו לו בסוף היום שמחר מוכרחים להרכיב חמישים דולפינים יותר מאתמול, עם מי?

אל הוירטואוז הארמני מגיעה, כחום הערב, גם מורָה מביה"ס שהיום יצאה מהכלים בגלל הבגרויות ובגלל שתי תלמידות שלה שגם אותן מצליח הוירטואוז הארמני לגרור כחום הערב למועדון של הקיבוץ.   מגיעות גם  שלשת הקשישות- על- קלנועית שלכל חידוש מעניין מקפידות להתייצב. גם  הילדות של מי שמארגן את האירוע מגיעות יחד עם כבד-שמיעה שמתעקש להגיע ולהאזין  אחרי כל השנים בהן נהרסו לו האוזניים מהמכונות של הנגריה.   גם זאת שכל יום לא מספיקה לתפור את הבגדים שנחטפים מגיעה. גם זאת שכל היום בשמש של הנוי, מגיעה.   ולא להאמין: אפילו חמור זקן אבל אמיתי על קלנועית מתמקם בחוץ בשביל לשמוע מה שבפנים.

כשנכנס הוירטואוז הארמני, הוא מקבל תשואות ומתיישב על יד הטראנטע פסנתר.  הוא אך נוגע בקלידים – כולם נמוגים  אל תוך קלידי הקסם.   צלילי יסמין כחולים מטפסים שׁוֹפֶּן בסולם יעקב עד לזוהר הרקיע, שם משתעשעת לה אוֹרוֹרָה מעל קרחוני הבוהק, שם כל כוכבי השמיים משכשכים בדבש רֶה-מִי-לַה-סוֹל, בעומק השחור הכחול.  של הנצח.

כשזה חולף מתברר לרגע שכל מועקות היומיום הופכות לפחות חשובות ושיש צלילי קסם בהם אפשר למלא את הראש העייף ולחיות יותר טוב.  ממש. כל זה עם פסנתרן מצויין, עם איכפתניקים של תרבות  ועם קהל אוהבי כל מוסיקה משובחת, איתה אפשר להתעלות עד לשחקים (איפה שטראנס לא מגיע).

הקלנועית, מה זה נהנתה!   
                                                                     בקלנועיות חמורית

                      אמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה