יום שני, 3 באוגוסט 2015

על שפת הגוף. בלי קשר להקודמים וּלְהַבָּאִים. (234)

  
באחד הַאֶמֶשִׁים (לטובת אפרים קישון) קראנו וגם ראינו במרקע ששחקן פוטבול באמריקה נקנס בעשרת אלפים דולר. כל חטאו היה ש"הפנה את ישבנו לעבר היציע של קהל היריב".  שרעפים חמוריים טלטלו את דמיוננו הרחק אל היַלדוּת והנַערוּת והחֲיילוּת, אל מחוזות בהם מוארים חיי האדם כדבר נפלא, מתנת אלוהים, פלא נשגב וכולי.   אבל מה לעשות? יש בהם גם צדדים לא כל כך נחמדים. זה אפילו בשפת הגוף של החיים.    שפת הגוף, אם לא איכפת לנו, משותפת לכל המין האנושי ובהחלט מאפשרת חִיווּי עשיר ומגוון.  אין ספק שאותה ירשנו מקדוּמֵינוּ, אלה שירדו מהעצים והתנחלו במערות.

"הִפנָה את ישבנו לעבר...." הוא ביטוי ידוע ומפורסם של שפת הגוף.

איך?    בוחרים במטרת החיווי, מפנים אליה את העכוז, מרפים רגל אחת ומותחים את השנייה כך שהישבן עושה חצי עִנטוּז ימינה או שמאלה, זה ללמד מה חושב הבנאדם על מי שהוא מפנה כלפיו את החיווי.  

המשמעות:   ביזוי, השפלה, ביטול, שמחה לאיד, גנאי, בִּיוּשׁ, בזיון,גועל, בחילה, גידוף, גסות, דופי, הכפשה, הלבנת פנים, העלבה, הקלה בכבוד, השמצה, תיעוב, זלזול, לגלוג, לעג, ניאוץ, קלס, זילות וכל כיוצא באלו להתכבד ולהתכבד כראוי וְכַּהֵנָה.

ולא מעט דרכים שונות ומשונות יש כאן.     אפשר למשל להשיג אותן תוצאות בביטויים שונים של שפת הגוף, בלי להוציא הגה דיבור:

1.           לחרוץ לשון מול יריב.

2.           להרים כף יד מולו כאשר א צ ב ע מופנית כלפיו.

3.           כנ"ל,  כאשר כל האצבעות כלפי מעלה ו ה א מ ה  קדימה.   לזה קוראים "תנועה מזרחית".

4.           מרימים יד בחצי מֹעַל ומנפנפים את כף היד מלמעלה למטה.        

5.           שולחים אגרוף קדימה ומצביעים באגודל למטה  (כמו שהקיסרים חרצו את דינם של הגלדיאטורים).

6.           משחילים את האגודל בין אצבע לאמה ומפנים אותה כלפי האויב. (באידיש קוראים לזה אַ פַייג.)

7.           שמים כף יד מתחת לירך ומרימים את כל הרגל כלפי מושא החיווי. (זה "תנועה מזרחית" במאקרו).

8.           מצמידים את בסיס האגודל והאמה לפה ונופחים קול דומה לנפיחה דקה (מיועד ללעג על שפמו של מאן דהוא)

9.            מצמידים כף יד אחת על כתף היד השנייה, אותה מפנים מאוגרפת מול מי שצריך. (גם מסווג כחלק ממשפחת ה"תנועות המזרחיות").

10.     כפות הידיים פשוקות,  אחת כלפי מעלה והשנייה כלפי מטה, אגודל האחת מוצמדת לזרת השנייה,  את הקומבינציה הזאת מרימים אל הפנים, האגודל השנייה מוצמדת לאף, זרת הראשונה מול היריב, כל האצבעות מנופפות ימינה ושמאלה.  המהדרין מוסיפים כאן חריצת לשון.

וכך מנינו לפחות אחד עשר אופנים שונים לשימוש שפת הגוף שעמדו לרשותו של שחקן הפוטבול האמריקאי.   כל מחווה שקולה בעשרת אלפים דולר קנס טבין ותקילין.   ללמדנו עד כמה גדול ערכה של שפת הגוף לגווניה השונים.

ולא דיברנו על שאר השימושים המצויים בשפת הגוף לכל צורך.

כשאייל ברקוביץ, אביר הפוטבול הישראלי, משך ליריבו, התגלגלה כל המדינה מצחוק. בלי לחטוף קנס.

מה שמלמד שגם בזה אין דבר כזה שאין דבר כזה.  למשל, הפצמ"רים הלילה, אחרי הפסקת האש שהוכרזה שלשום חגיגית בשרם-א- שייך.  ולך תדע מה?

                                      בקלנועיות משורעפת

         חמור בלי אשה שתשגיח מה הוא כותב.
                     

         

אין תגובות:

פרסום תגובה