הרציונל שהוא בימים אלה עמוד האש ההולך לפני ק"ק
יזרעאל תובב"א, ממש פשוט: כל דבר משוּיָיך, כל דבר מחוּשבָּן – אתה מגיש
חשבון, אתה קיים. את מוּגֶשֶת חשבון – את יֶשנָה. וצריך לחתור לכך שהכל יכללו ברציונל הזה בלי
שום יוצאים מהכלל, לא מגזרים, לא קהילה ולא סתם מישהי או מישהו.
לכן, לא פעם גם אנחנו תופשים את עצמנו נמלכים בדעת ובשרעפים על איזה
עוד חוּמרוֹת אפשר לייצר על מנת לשפר מניעת בזבוז ואי סדרים, מורשת הקיבוץ ההוא, שרצוי להפריט אותם לדעת וגמרנו.
לעומת זה אנחנו עושים גם סִיעוּר מוח גדול בשביל לברוא עוד כל מיני יזמויות בשביל כסף, בשביל תעסוקה מועילה (אפילו אם זה לא
כסף) ובשביל למה לא לפתח ולטפח את יצר היוזמתיות המקומית שכל כך נמעך ודוכא במשך
כל השנים ההן.
והנה, אין פה מי
שלא שם לב לעובדה שדווקא אחרי שהודיעו נחרצות כי אין להחנות רכב מול המאחורנית של
המטבח כי זה מפריע נורא לכל מי שכן צריך את המקום, אוטובוס של טיול, הרכב שבא לקחת
את ענבל ומשאיות ירקות וחלב וכל מיני – אז
דווקא עכשיו זוכה החנייה על המגרש המסכן לרייטינג עולה כפורח. בעיקר בשעות ארוחת הבוקר וארוחת הצהריים.
ואיך לא תפסו שפה ניתן
לבצע מהלך מבריק: הקמת יזמות של
גביית דמי חנייה ממי שמחנה רכב אחרי המטבח?
הרי בסך הכל זה הרגל של רק מיוחסים שיש להם רכב צמוד ולא של כל
הקהילה. המגרש חנייה הזה הוא רכושם של כל
חברות וחברי הקהילה. אז אין שום סיבה שהם,
המחנים רכב שם, לא ישלמו דמי חנייה מהתקציב האישי, מהמחזור העסקי או מכל מקור אחר
שאפשר להמציא.
וזאת הזדמנות פז למצוא תעסוקה לקשישים ולמוגבלים: רק
לרשום מי חונה ולחייב. אפשר לפי אורך זמן
החנייה. אפשר לפי הגודל שזה גם קובע. אפשר
לפי תעריף שונה לכל זמן ארוחה. לטרקטורים לחוד ולמיולים לחוד, הכל לפי אמות מידה
רציונליות.
למה לא? ואם זה
מה שיבריח את כולם מהחנייה הלא נחמדה הזאת – זה גם כן משהו. פורים תשס"ה שמח.
בקלנועיות
חמורית
אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה