יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

עם פלטינה בַּבֶּרֶך. (183)


זה לא מי יודע מה העסק של הקלנועיות החמורית שיש לה נטייה חולנית להתעסק רק במה שנחמד ודי איזוטרי.  אנחנו גם לא שר החוץ ולא ראש הממשלה ואנחנו לא אחראים וגם לא ממונים על קור הרוח של התנהלות הדיפלומטיה של ישראל.  אז אנחנו גם לא מחויבים להתאפק:

מי ששולח מחבלת מתאבדת להתפוצץ, איפה שבני עמה נוהרים לזכות בשכר יום-עבודה בשביל להאכיל את משפחתם , והוא מלמד אותה "לעבוד" על שומרי המחסום בזה שהיא תגיד שיש לה פלטינה בברך וזה בטח יצפצף במכשיר הבידוק וככה להצליח להיכנס בחסד חינוכם ההומני ורחמיהם ולהרוג אותם – צריך לדעת:

לא יהיה שום שלום, רק בגלל סיבה אחת:  הרצחנות של שכנינו.  עד שהזוועה הזאת לא תיעלם,  חבל על הזמן.  זה בלי שום קשר לנפתולי מו"מ, גדר, גבולות וזכויות לאומיות וטריטוריאליות.    מה שהשכנים שלנו מוכרחים לעשות, ק ו ד ם   כ ל  זה לסכל ולסקל בעצמם בצורה ממוקדת, יסודית ומוחלטת (בלי להרוג איש)  את הרצחנות ואת מחולליה
שהם חלאת המין האנושי, מכל צד שיביטו עליהם.  ככה זה ייגמר במלחמת השמד נגדם,  במלחמת אזרחים אצלנו ובפצצות "דייזי" אמריקאיות של שבעה טון שתיפולנה בסביבה.   אנחנו מקווים  מ  א  ד  שלא גם עלינו.

וכל זה לפני שמדברים על שלום או על משהו בכלל.   וזה גם מפני שהחברה האלה בכלל לא רוצים "מדינה פלסטינית".  הם לא יודעים מה זה מדינה כי אף פעם לא היה להם, לא למעט שישבו פה ולא להרבה שהביאו אותם מהמדבר לפני מאה וששים שנים.  בגלל זה אין להם מה שהיה לנו לפני 1948 –  מדינה בדרך.  כל מה שהם יודעים בכיוון הזה,  זה אבו- ג'ילדה בתור ראיס, הישרדות השבט וכבוד המשפחה, לחיות בגודל של מקסימום כפר במדבר – ושיישרפו כל השאר. מזה יש להם בשפע ומה שחסר להם באמת זה שתמיד יהיה מספיק יהודים להרוג.  אינשאללה.
         
                                                     ******
שִׂמְחַת-זְקֵנִים:  מה שבכל אופן מצהיל את אנטון ואת אַמֵן בארוחת  ע ר ב  זה אם מישהו שכח  ב ב ו ק ר   לסגור את מכונת הקפה הימנית ואפשר עוד ליהנות קצת מהקצה של החיים.
קלנועיות חמורית
אמן




אין תגובות:

פרסום תגובה