יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

מוּסָר תשלומים וצ'קים בארץ לוֹבֶּנגוּלוּ (222)

         
במהדורת החדשות הכלכליות שמענו, בין השאר,  שברבע האחרון של 2004  חלה הרעה במוסר התשלומים במדינה.  מסתבר ש"מוּסָר", שהוא גם תוכחה וגם רמת התנהגות נאותה, יכולים לחול בו גם הרעה וגם הטבה והוא לא משהו אקסיומטי שמבדיל בנחישות בין טוב לרע.   למה מתכוונים ב"חלה הרעה במוסר התשלומים?"   לכך שאנשים לוקחים סחורה ולא משלמים (הצ'ק בלי כיסוי), לכך שאנשים שוכרים פועלים ולא משלמים להם תמורת העבודה (סתם לא משלמים או הצ'ק בלי כיסוי) ובקיצור – כל מה שצריך לשלם בשבילו בזמן ובכלל, לא משלמים.  נקודה.

במוסר התשלומים הזה לקחת צ'ק ממישהו זה כמו לשים את המזומן שלך על קרן של צבי שבורח מאריה.

יש אפילו כאלה שחושבים שלהצליח לא לשלם זאת גבורה גדולה, מין חכמה כלכלית מודרנית.   בראש הגיבורים האלה עומדת הממשלה שלנו המלינה שכר של אלפי עובדים.  מה שמותר לממשלה, בטח שמותר לאחרים. כולם מפגרים בתשלומים, חיים על אוברדראפט וכולם חייבים לכולם.  כשכולם חייבים לכולם אז משהו רע עלול לקרות למוסר בכלל, עם קשר לתשלומים או בלי.

פעם, פעם היינו שליחים מטעם הפדרציה הציונית הדרום-אפריקאית במדינה שהייתה אז רודזיה והיום זה זִימְבַּבְּוֶוה וזַמְבִּיָה.  אחרי שהתמקמנו איכשהו בעיר בּוּלַוַויוֹ, היינו אמורים לקבל את דמי הקיום מהפדרציה ביוהניסבורג. אחרי חודשים של העברת הכסף בצורה לא מקובלת דרך המשרד בבולוויו, אמרו לנו לפתוח חשבון בבנק בשביל להעביר לשם את ה"משכורת" כמו שמקובל.

כמו בהרבה דברים שם ואז, הצהרנו שלנו אין חשבון בנק פרטי.   אנחנו קיבוצניקים  וזה לא מקובל אצלנו ואנחנו אפילו לא יודעים איך עושים את זה.   לייב פרנק, אז מזכיר הפדרציה ברודזיה, חִיֵיך ואמר שהגיע הזמן שנלמד.

לאיזה בנק ללכת? שאלנו.   הוא אמר שלאיזה שאנחנו רוצים וסומכים עליו.  היה שם בנק "ברקליס".  אנחנו זכרנו שבתל-אביב של ילדותנו, שדדו האצ"לניקים ובראשם שודד בלונדיני מפורסם את הסניף של ברקליס ברחוב אלנבי.    הבאנו בחשבון שמאז למד הבנק איך לשמור על הכסף והלכנו לשם.

זה לקח קצת זמן לפקיד האנגלי להסביר לנו מה זה ואיך זה לפתוח חשבון בנק.  בסוף  הוא הנפיק לנו פנקס צ'קים יפהפה שדמה מאד ללירות הפלשתינאיות (א"י) שאנחנו עוד זכרנו.  לטשנו עיניים בפליאה בפנקס הצ'קים.   אחרי שתי דקות פצח האנגלי והשמיע באוזנינו את הנאום הזה:

"לפי הפספורט שלכם אני רואה שאתם ישראלים.   יש בעיר הזאת כמה.  חשוב לנו להדגיש באוזניכם משהו חשוב מאד שישראלים אולי לא יודעים מספיק טוב:   צ'ק כתוב וחתום ומתוארך זה כסף  מ ז ו מ ן, כאן ברודזיה.  אם תשלמו בצ'ק ללא כיסוי – תעופו ישר לבית הסוהר.  רק אחר כך יבררו אִתכֶם איך ולמה הצ'ק שלכם הוא לא כסף מזומן.  נא לזכור".

זה היה לפני ארבעים וחמש שנים.  עד עכשיו אנחנו זוכרים את הפרצוף החייכני והנינוח של הגבר האנגלי בן החמישים כסוף השיער כשהוא נואם לנו את זה בנוֹן-שאלאנטיות מנומסת.    אנחנו גם זוכרים טוב טוב מה שהאיש אמר.

ביבי היה אז רק בן עשר.   אבל כבר אז ידעו הישראלים מה זה לגלגל צ'קים ועד היום מתגלגלים במדינה מיליוני צ'קים ללא כיסוי ושום דבר רע לא קורה לאף אחד.  חוצפנים וחכמים שלא מסתכנים תולים שלט: "כאן לא מקבלים צ'קים!"  אפילו הבנקים בישראל מכבדים צ'ק רציני רק אחרי "שלשה ימי עסקים".  ככה זה עם אלה שהכסף זה העסקים שלהם.

אנחנו מתגעגעים לרודזיה של סֵסִיל ג'וֹן רוֹדְס, זה שהפֶּסֶל שלו בבולוויו היה מסתכל 400 מייל צפונה עד לפסל שלו בסוֹלְסְבֶּרִי שמסתכל בחזרה ושביניהם לא היה אפילו צ'ק אחד בלי כיסוי והיה מוסר תשלומים מצוין לאורך כל הדרך.


                                 בקלנועיות חמורית

                      אמן.


אין תגובות:

פרסום תגובה