יום שני, 3 באוגוסט 2015

על חמור שקִבֵּל זַאפְּטָה אמיתית בַּפַּדַחַת (238)


     
                        חֲמוֹר לֹא צָעִיר עִם קַרַחַת
                             הֶחֱלִיק עַל שַׁמְפּוּ בַּמִקְלַחַת.
                             לִנְעוֹר לֹא הִסְפִּיק,
                             עֶזְרָה לְהַזְעִיק                                
                            בְּנֵס לֹא שָׁבַר אֶת הַתַּחַת.
                            
זה לא סתם חמשיר שובב. זה מה שקרה לנו ביום שלישי בשבוע שעבר בעשר דקות לשש בבוקר.   אומרים שכל קשיש עובר את זה מתישהו, איפשהו בדהירה לגבורות.   שיהיה.

                               *************

עשו סקר, במסגרת חגיגות הריאליטי על שגריר ומנהיג בטלביזיה, בעניין מי זה המנהיג הכי חשוב שהיה למדינה.  שאלו שם מִדגַם של 503 גאונים. יצא שמנחם בגין ז"ל הוא הוא המנהיג הכי חשוב שהיה בישראל.  בן-גוריון קיבל 3% פחות ממנו.   יכול להיות שזו סתם התבדחות של 503 ליצנים על התכנית במרקע.  על פי מה שהולך היום זה יכול גם להיות אמיתי, נחלת כל העם היושב בציון המעטירה.

וזה די מדהים לחשוב איך כל מי שחי פה עד 1977 יכול עכשיו להתהפך למטה בקבר בסיבובים גבוהים בגלל מה שקורה שם למעלה.   ומה יעשו אלה שעוד חיים וזוכרים כל מיני דברים ? הם ילמדו דרך הטוסיק שאין כזה דבר שאין דבר כזה.    החמור הספיק בחייו לעמוד ב1948 ברחוב בלפור בתל-אביב, מול "אוהל שם" ולשמוע את נאום צרחות ה"פגזים" שבגין שיחרר לאוזני העם אחרי אירוע "אלטלנה". זה לבד מספיק בשביל אלף חמורים למהר ולהצטרף בלי ברירה (עדיין מלמעלה)לכל מי שמתהפך בקבר למטה.

ועל זה נאמר: אוי לעיניים שכך רואות ואוי לאוזניים שכך שומעות.

                                             *****

לעומת זה, טוב לעיניים שכך רואות  אוזניים: המגדלת המוארת שקיבלנו מוועדת זקנים (שיקום) נשברה  באיזה שמיצ'יק שמחזיק אותה יציבה.  לא ידענו מה לעשות.   עלינו למח' הכבלים ז"ל ושאלנו אולי יש להם איזה חלק כזה שיכול לעזור.  הם שאלו ברוסית למה אני לא ילך אצל הנרי, שהוא תמיד מתקן את שלהם.  אנחנו לא ידענו שהנרי בעסקים האלה ואמרו לנו שהוא באחזקָקֶרִיָה של "תמוז", שמה באמצע הלול אליהו.  הגענו לשם ולא היה. מישהו אמר לנו לשים את זה עד שאולי יבוא.  שאלנו איפה הנרי. מישהו אחר סימן ביד לצד השני של תמוז. מרחוק ראינו מלגזה שעליה ישב,  מי אם לא הנרי בעצמו.  קילנענו לשם ושאלנו אותו מתי יתפנה.  הוא נבח שאין לו את כל היום לדברים כאלה והמשיך למַלְגֵז.

לנו תכף נשפרצו לראש הרבה מחשבות לא קיבוציות:  ככה מתייחסים לגימלאים.  שוכחים מי אנחנו ומה היינו פעם.  מאיפה הזלזול הזה.  הוא חושב שהמיגזר שלו לא חייב לנו כלום.  בכלל אנחנו לא האג'נדה שלו.  וגם של אף אחד אחר. הוא לא יכול לרשום בשום מקום תיקון כזה בתור עבודה. יפטרו אותו.  הכל הפרטה מחורבנת, קפיטליזם חזירי ועוד ועוד כיד הדיכאון הקלנועי שצומח כמו יבלית ובשפע בנפש החמור.

כל זה קרה ברבע לארבע.  בכוח הקללות והחרפות הגענו בחזרה לסטודיו ואחר כך בשש וחצי לארוחת ערב ובשבע הביתה.  שם צולצלנו שיש הודעה קולית. האזנו לתוכן.   ההיא אמרה שזה מהיום בשעה חמש ועשרים ושלוש.  אחר כך היה הנרי שאמר שהמגדלת המוארת מתוקנת ונא לבוא למרפסת שלו בבית ולקחת.

כבר סעדנו ערב, אבל לא הייתה ברירה ובלענו על בטן מלאה בחזרה  את כל הדיבורים הנ"ל.   עוד זאפטה לפדחת של חמור שהחליק במקלחת.  שיהיה.

                                             *******

סטיב חיפש את נגה שפירא בטלפון במחסן בגדים.    פלונית  ענתה:  היא לא פה אבל אם אתה רוצה אתה יכול לדבר עם האימא שלך.    סטיב התרגש ואמר  שאימא שלו מתה מזמן אבל הוא בהחלט מוכן ורוצה לדבר איתה.  הפלונית:  מה!!!??? אני חשבתי שאתה דריק!
                                                         
                                          בקלנועיות חמורית

                                                          אמן.









אין תגובות:

פרסום תגובה