חייל אחד דפוק בראש
ניגש לשוטרים ואומר להם, קחו ממני את הרובה אני לא רוצה אותו. השוטרים שואלים למה? החייל אומר:
אני יהרוג את מישהו. השוטרים לא
מאמינים ואומרים לו שילך ליחידה שלו או לאימא שלו ושיעזוב אותם במנוחה. אבל הוא מתעקש להגיד שהוא יהרוג. השוטרים מסבירים לו שאפילו לא כדאי להם לפתוח
פה תיק כי מהתיק הזה יתגלגלו מצחוק כל העורכי דין וגם השופט יגרש אותם בבושת פנים.
נקודה.
אבל החייל מתעקש ואומר, מה זה, אתם לא מאמינים לי? אני יהרוג אם לא יקחו ממני את הרובה. אז השוטרים אומרים לו: אז קודם תהרוג ואחר כך נראה מה לעשות. ככה זה עובד.
עכשיו הולך החייל הדפוק בראש לאימא שלו ואומר לה הכול. היא מכירה את הסחורה
ורצה לקצין העיר ומטלפנת ליחידה ולדובר צ.ה.ל ולכרמלה מנשה ולמי לא? אבל לא מאמינים לה ואומרים שהנושא בטיפול
ושתיתן לילד אקמול ויהיה בסדר.
החייל הדפוק רואה שאין עם מי לדבר. הוא ממהר להתנחלות תפוח, ששם יש עם מי
לדבר. אבל שם אין לאנשים זמן למשוגעים
מבחוץ כי יש להם די משוגעים אצלם. גם בטח שהם לא מאמינים לו לאף מילה. החייל רואה שזה ממש לא ילך אז הוא נכנס לאוטובוס
לשפרעם. סוף.
וכל זה מפני שבמדינה הזאת אפילו השוטרים יודעים שרק פתי
מאמין לכל דבר.
וכמעט בלי קשר להקודמים: ברשימה האחרונה נמצאנו נבוכים בגלל שיש רבנים
שבעד פולסא דנורא ויש רבנים שאומרים שזה לא מהדת היהודית. הבוקר שמענו שפלוני הרב שפירא (גדול מאד
בתורה) פסק שמי שגורם להתנתקות מפר את צו התורה ואוי לו בעולם הזה ואבוי לו בעולם
הבא. החמור טורח להזכיר לרב הגדול הזה שכל
סיפורי העולם הבא הם לא מ מ ש מהתורה נביאים כתובים.
בקלנועיות
חמורית
אמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה