קודם כל צריך אחת, מרים ורד, זאת שמנהלת את "דורות
בגלבוע", גם בשביל חמורים מקלנעים.
וצריך שדווקא בראש שלה, כשחמור בא לבקש שימכרו שם ספר שהוא כתב, יצוץ
הרעיון לעשות לכבוד זה מסיבה במוסד שלה.
צריך שדורית פינק תזומן שם לועד היוזם, יחד עם יהודית פלד, ששתיהן מורות
שם.
צריך שדורית, המאד פלפלית-חריפית, תלשין על כל העסק לכמה
אוהבי תרבות ביזרעאל. אז יצא שבגלל
שבדורות בגלבוע אין פסנתר ואין מספיק מקום לכל כך הרבה קהל וגם סטַס והאמא שלו הם
מפה וגם אייר היא מפה וגם החמור המקלנע הוא מפה ועל הספר שלו מפה עושים את מסיבת
ההשקה – אז דורית וכולם יגרמו לכך שהאירוע יופק אצלנו ויונחה על ידה ויתקיים דווקא במועדון ביזרעאל
ולא בגן-נר.
זה לא מספיק בשביל להרים ערב תרבותי מאד. צריך שניצן מועדת תרבות תפרוש חסות על האירוע,
מה שיקל מאד לבצע אותו לקהל של איזה מאה ושמונים נוכחים. צריך שמייק שיידמן יביא
כדרכו את הכסאות עם טרקטור שקט במיוחד מתישהו בשלש בבוקר. צריך לארגן שֶׁמוּקִי צוּר יקרא את הספר בפעם השנייה ויגיע
בהסעה מ"אפעל" עם ניצן להרצות פה וגם צריך שזמרה תסיע אותו אחר כך הביתה
לעין-גב.
בשביל להרים ערב תרבותי מאד צריך שתמי פן ומוסלי וזיוית
ואמיר בויטלר יגיעו בצהריים לסדר את המועדון בדיוק כמו שדורית הפלפלית החריפית פוקדת לעשות ובלי
עניינים. צריך שחדווה תעשה לכל זה פרסום
בתאי דואר וצריך שיהיו גם פלקטים יפים שיפעת סגל תספיק לעשות. צריך שהבויטלרים
ושות' יביאו שטרודלים כמו שסוכם, כשמרנינה
וזהבה יגיעו להגיש את זה לכולם.
מה יהיה שם לאכול?
צריך שכל נבחרת דינה יכינו ויחתכו את החַאוּדָה שלהן עם שום-שמיר ועם ירקות
ועם סתם חַאוּדָה טעימה וגם את הצפתיות
האלה עם שום-שמיר ועם ירקות ועם קצח וסומסום, ככה שלאורחים ממשקים אחרים יצאו
העיניים. וצריך שאשתו של החמור תטרח גם לעשות ציורי ירקות חתוכים וגם דורית לא
תשכח להביא כאלה מאצלה בבית. וקרייקרים
מהכלבו.
צריך את הפסנתר של אַנְתִי בַּמְבָּה במקום ה ז ה ולא במקום
ה ה ו א!!! (הפלפלית החריפית), שאמא של סטס תוכל לנגן יחד עם הבן שלה שירים
ומנגינות שכתבו חמורים בני שבעים ואחת.
צריך גם ללוות את אייר ששרה כל כך יפה עד שבא לבכות וגם
משחקת את הפרק על נבות כל כך טוב עד שבא לנעור ולמחוא כפיים.
וצריך לזכור טוב, טוב שכשמזמינים את פצ'י לדבר, אז בשום
ואופן לא לציין שהוא פרופסור וחָמוּר מזה – להלשין שהוא פרופסור ללימודי היהדות
באוניברסיטת תל-אביב. אף על פי שהוא מדבר כמו אחד כזה –הוא סתם פצ'י,
הסבא של דניאל ודי. גם אפרת עם ההליכון
צריך שתגיע בקלנועיתה בשביל לסדר את
הכריזנטמות, הכי יפה שיכולים בכלל.
וצריך להתפלל שיהודית פלד מבית השיטה, זאת שעזרה לחמור
להיות גיבור ולגמור את הספר, שבכלל תגיע ישר מעסקיה בבאר-שבע בשביל לדבר
למיקרופון. צריך שגם נדב ישים שם הגברה
עם להקפיד ולהודיע לחמור שמדברים למיקרופון ולא למקום אחר. בבקשה. וצריך שלילך תעזוב הכל ותשב למכור ספרים למי
שרוצה.
צריך גם שיניב יפרד כבר מהאולימפוס של פסטיבל מוזיאון
מאיר אגסי ויתלה את הציורים הנוראים האלה שהחמור צייר ושברני יצלם הכל בוידיאו בשביל שיישאר מכל זה
משהו.
וצריך שאת כל זה תלווה ניצן בעצה טובה ובארגון, ככה
שכשמוניקה ויוסי בעבור ותמיר בלאס יגיעו – אז בשבע וחצי יהיה מה לחסל בעזרת
מתנדבים, וזה מתי שאבינועם שהוא לא ממש תורן תרבות, ירוץ בבגדי א' להתלכלך ולראות
מה אפשר לעשות עם האוטו המקולקל שבו הגיעה להקת השחקנים.
חוץ מכל זה,אם אפשר,צריך שחמור אחד גם ישורר וילחין
ויצייר וגם יכתוב ספר, אפילו שחלק מזה היה לפני המון זמן. וצריך לא להתעצל ולהגיד לחמור הזה שיש לו לא רק
שונאים אלא גם הרבה אוהבים ושמותר לו לנשק כמה ובטח שלהגיד תודה. לכולם.
ובעיקר לדורית הפלפלית החריפית.
בשבילה, מאיפה יביא החמור כל כך הרבה נשיקות וכל כך הרבה
תודות אם את הכל הוא הוציא על אשתו?
בקלנועיות
חמורית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה