לא להתבלבל מִשִימוֹן פֶּרֶס (282)

שלום ילדים.  אין חוק נגד צפצוף על הכול.   ככה יכול מר שמעון פרס (אביר מסדר הכלנתריזם, מי שמונה ונבחר על ידי מפלגת העבודה, לשעבר מפא"י, לשאת בהרבה תפקידים לאומיים, כולל ראשות המפלגה, מכוח המפלגה ובשם ערכיה)  לרקוק מלוא פיו אל הבאר ממנה שתה כל ימיו.  בהרצאה לפני סטודנטים במכללת רמת-גן קבע שמעון:  "מפלגת העבודה מעולם לא רצתה להיקרא סוציאליסטית או סוציאלדמוקרטית."  וכמו כן: "אין לנו צורך בלנין,מרקס או אנגלס".

אז בבקשה לא להתבלבל:  הסוציאליזם (זה שדומה קצת למה שעדיין מושתת עליו הקיבוץ שלנו) נולד הרבה לפני מרקס, אנגלס, לנין וכל השאר שנתלו בו כך או אחרת ובעיקר אחרת.

הסוציאליזם הוא התנגדות לקיפוח העמלים על ידי הקפיטליזם. הסוציאליזם הוא דאגה לשוויון הזדמנויות. הסוציאליזם הוא אמונה שהרשות המדינית חייבת לדאוג לרווחת כולם, לחינוך ,לסיעוד ולמימוש עקרונות הצדק. הסוציאליזם הוא  חתירה לשיפור מצב האדם על ידי בניית חברה צודקת, תרבותית ואנושית.

מפא"י (שילדה את שמעון פרס)  הוקמה ב1930 כאיחוד בין "אחדות העבודה ו"הפועל הצעיר", שתי מפלגות ציוניות-סוציאליסטיות.  יסודותיה ומצעיה של מפא"י היו:  הגשמה ציונית-סוציאליסטית בא"י, תוך הדגשת ההתיישבות החקלאית.  הגנה על ענייני העובדים היהודים בארץ,עידוד העלייה, בפרט מהתנועות החלוציות. הרחבת פעילותה של הסתדרות העובדים בתחומי המשק ושיתוף פעולה עם מפלגות סוציאלסטיות-דמוקרטיות.

חד וחלק.  אפילו שמעון פרס היה ממייסדי קיבוץ "אלומות".

אם סבר שמעון פרס כי סוציאליזם הוא שגיאה,  היה רשאי וגם חייב, כמנהיג במפלגת העבודה, לקום ולשכנע את כלל חבריה על פי השקפתו.   כיום, ייתכן כי הטירחה לא הייתה מוגזמת אור לבורות ולאנטגוניזם הרווחים בישראל ביחס לכול מה שנודף ממנו ריח של  ציונות או סוציאליזם.

ואולם התנהלות כזאת מתאימה  למנהיג פוליטי אמיתי, ישר, דבק באמונתו ומוכן להילחם עליה כראוי למנהיג אמיתי שלא ירפה ממאבק חברתי וחברי המחייב להישאר, נאמן למפלגתו, גם אם איננו מצליח לשכנע.

את שמעון פרס לא עניין כל זה.  כך בפילוג לרפ"י, כך באפיזודת "נשי וינדזור העליזות" ערב מלחמת ששת הימים, וכך בנטישה ל"קדימה", לאחר הפסד בבחירות מקדימות במפלגת העבודה, למי ש"נגוע" בסוציאליזם.     אז לא להתבלבל.

             

         בקלנועיות  חמורית

                                  אמן.